פסוק א
יושב וגו'. אמר בל' קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר"ל המתבודד בעבודת ה' ובעיון סתרי תורתו
בצל וגו'. אתה המתלונן וגו' וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ב
אומר לה'. אומר אני לך בעבור ה' אשר הוא מחסי וגו':

פסוק ג
כי הוא יצילך. אשר הוא יצילך מפח הלוכד ומדבר המשבר:

פסוק ד
באברתו. בכנפיו יסוכך ויגן עליך
אמתו. אמיתת הבטחתו היא כצנה וסוחרה:

פסוק ה
לא תירא. על כי יסוך עליך לא תירא מפחד השדים השולטים בלילה
מחץ. מהשד המעופף ביום כחץ:

פסוק ו
מדבר. מן המזיק דבר ההולך באופל
מקטב. מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים:

פסוק ז
יפול. אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומכל מקום אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך:

פסוק ח
רק וגו'. מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרע:

פסוק ט
כי אתה. כאשר תאמר אתה ה' מחסי ועל אל עליון תשים מעונך, ר"ל תבטח בו כאדם הבוטח במדורו לחסות בו מזרם וממטר:

פסוק י
לא תאונה. אז לא תזדמן לך רעה
ונגע וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק יב
על כפים. המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ ברגליך כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ והוא משל על גודל השמירה וההשגחה:

פסוק יג
תדרוך. תרמוס עליהם ברגליך ולא יזיקו אותך:

פסוק יד
כי בי חשק. כה יאמר ה' הואיל וחשק בי לכן אצילהו מן החיות הממיתים
כי ידע שמי. הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני:

פסוק טו
יקראני. לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו
עמו אנכי בצרה. בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנה
אחלצהו. אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו:

פסוק טז
אשביעהו. יהיה שבע מהם לגודל הריבוי
ואראהו. בעיניו יראה בימיו תשועת ה':