פסוק א
ליום השבת. המזמור הזה הוקבע לזמר על הדוכן בשבת:

פסוק ב
טוב להודות לה'. טוב וישר לנו להודות לה' ולזמר לשמך העליון על כל:

פסוק ג
בבוקר. בכל בוקר
ואמונתך. קיום הבטחתך נגיד בכל הלילות:

פסוק ד
עלי עשור. נזמר על כלי נגון בעלת עשרה נימין
עלי הגיון בכנור. על השיר שבדבור הפה מנגן בכנור לבסם הקול כדרך המנגנים:

פסוק ה
בפעלך. במעשה הנסים שעשית לי
במעשי וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ו
עמקו. הם דברים עמוקים ואין להבינם:

פסוק ז
איש בער וגו'. וחוזר ומפרש וכסיל לא יבין את זאת והיא האמורה למטה :

פסוק ח
בפרוח. במה שהרשעים מפריחים
כמו עשב וגו'. לא יבין אשר הכוונה היא להשמידם עד עולם כי משלם להם מעט שכר צדקתם לטרדם מעוה"ב:

פסוק ט
ואתה. כי אתה מרום לעולם ובכל עת ידך על העליונה ואם לא תפרע מהם בחייהם תפרע מהם אחרי מותם:

פסוק י
כי הנה וגו'. וחוזר ומפרש כי הנה אויביך יאבדו ר"ל האבדון נכון בידם וימק בשרם ויתפרדו עצמותם :

פסוק יא
ותרם. אבל קרני תרומם כקרני הראם
בלותי. אהיה נבלל בראשי בשמן לח ודשן והוא משל על רבוי התענוג:

פסוק יב
ותבט עיני. עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה
בקמים. בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים :

פסוק יג
כתמר יפרח. יעשה פרי בבנים ובבנות כתמר הזה הפורח להוציא פירות
ישגה. יתגדל ויעלה מעלה מעלה כקומת הארז אשר בלבנון:

פסוק יד
שתולים. יהיו נטועים וקבועים בבית ה' לומדי התורה והחכמה
בחצרות. כפל הדבר במ"ש:

פסוק טו
עוד ינובון. בימי זקנתם ירבו עוד תנובה והצמחה ויהיו דשנים ורטובים:

פסוק טז
להגיד. למען יודע לכל כי ישר ה' ואין בו עולה בראותם כי סוף הדבר שמקבל כל אחד גמול מעשיו: