פסוק א
לכו נרננה לה'. לעתיד יזרזו זא"ז ויאמרו לכו נרננה וגו':

פסוק ב
נקדמה. נקדם עצמינו לבוא מול פניו בהודאת שפתים להודות לו על הטובה הבאה:

פסוק ג
אלהים. הם מלאכי מעלה :

פסוק ד
מחקרי ארץ. דברים הנעלמים בארץ אשר יחקרו בדעת להבינם
ותועפות. גבהי ההרים המה לו:

פסוק ה
והוא עשהו. תקנו על מקומו להיות נקוה במקום אחד:

פסוק ו
נשתחוה. הוא שטוח כל הגוף בארץ
ונכרעה. הוא כפיפת הראש וקצת הגוף
נברכה. הוא כריעת הברכיים על הארץ
עושנו. המגדל והמרומם אותנו:

פסוק ז
עם מרעיתו. שהוא רועה ומנהיג אותנו
וצאן ידו. ר"ל כמו הרועה הרחמני אשר ינהג הצאן עם נטיית היד ולא במקל
היום. ר"ל היום ההוא ינהיג אתכם כן כאשר בקולו תשמעו:

פסוק ח
אל תקשו לבבכם. להרהר אחרי ה' כמו במי מריבה
כיום. כמו במי מסה במדבר וכפל הדבר במ"ש כי היא היא כמ"ש ויקרא שם המקום מסה ומריבה וגו' (שמות יז):

פסוק ט
אשר נסוני. אם היכולת בידי ליתן להם מים כמה שנאמר שם
בחנוני גם ראו פעלי. אפילו אחר שראו פעלי במצרים ועל הים ובמדבר עכ"ז לא האמינו בי וחזרו ובחנו אותי:

פסוק י
אקוט בדור. היה לי קטטה באנשי הדור ההוא ואמרתי זהו העם אשר לבבם תועה מאחרי
והם. אחר כל הקטטה לא ידעו הם את דרכי:

פסוק יא
אשר נשבעתי. אשר בעבור זה קצפתי עליהם ונשבעתי בחרון אפי שלא יבואון אל מנוחתי זה ארץ ישראל
אם יבואון. ענין שבועה הוא וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר כך וכך יהיה אם אעשה הדבר הזה וכן אם לדוד אכזב (לעיל פט):