פסוק א
שירו לה'. לעתיד שירו על הישועה הבאה:

פסוק ב
בשרו מיום ליום. בכל יום בשרו זה לזה על הישועה חדשה:

פסוק ד
על כל אלהים. הם השמש והירח וכל צבא השמים שהיו העכו"ם עובדים להם וקבלום לאלוה:

פסוק ה
אלילים. כי למול ה' כמוהם כאין
וה'. אבל ה' עשה את השמים וצבאיו בכללו א"כ גם המה מעשה ידי ה':

פסוק ז
הבו לה'. וחוזר ומפרש הבו לה' כבוד ועוז ר"ל ספרו כבודו ועוזו:

פסוק ח
כבוד שמו. כבוד הראוי לשמו
שאו. סבלו מנחה על הכתף ובואו עמה לחצרותיו והוא בית המקדש:

פסוק ט
בהדרת קדש. בבה"מ המהודר בקדושה :

פסוק י
אמרו בגוים. בין כל העכו"ם אמרו זה לזה ה' מלך ר"ל עתה הראה מלכותו
אף תכון. ר"ל עתה נראה שאף העולם אתה ה' הכנת לבל יהי נוטה לפול
ידין. הוא הדן את העמים במשפט הישר והראוי:

פסוק יא
ישמחו השמים. ענין מליצה הוא על רוב השמחה שתהיה אז בעולם וכן ביום רעה נאמר שמש וירח קדרו (יואל ב')
ירעם. ישמיע קול רם לגודל השמחה
ומלואו. הבריות הממלאים אותו:

פסוק יב
וכל אשר בו. הבריות המצויות בשדה:

פסוק יג
לפני ה'. השמחה תהיה לפני ה' על כי בא וחוזר ומפרש שבא לשפוט יושבי הארץ
באמונתו. באמת לפי הראוי: