רשי, תהלים פרק י
פרק י, א
תעלים לעתות בצרה. תעלים עינים לעתות הצרה.
פרק י, ב
ידלק. ירדוף כמו כי דלקת אחרי.
יתפשו במזמות זו חשבו. נתפסים הם העניים במזמות שהרשעים חושבים עליהם.
פרק י, ג
כי הלל רשע. מוסב על למה ה' תעמוד ברחוק כי עתה הרשע הרשע מתהלל שמשיג כל תאות נפשו.
ובוצע ברך נאץ ה'. והגזלן שבח את עצמו לאמר נאץ ה' ושלום יהיה לו, ברך כמו ברך לשון פעל, ותדע שאילו היה שם דבר היה הטעם למעלה באות הראשונה והיה נקוד פתח וזה נקוד קמץ קטן וטעמו למטה ברי"ש, ואל תתמה על ברך שלא אמר ברך שהרבה תיבות של רי"ש משמשות כך כגון אויב חרף ה' (לקמן עד) ולא נאמר חרף.
נאץ. כמו חרף וכן כל לשון ניאוץ כך פתר מנחם.
פרק י, ד
רשע כגובה אפו. שהוא גבה רוח ומגביה וזוקף פניו ואפו בגבהותו.
בל ידרוש. כל מזימותיו אומרות לו בל ידרוש הקב"ה כל מה שאעשה כי אין משפט.
אין אלהים. לית דין ולית דיין.
פרק י, ה
יחילו. יצליחו ודומה לו (איוב כ) על כן לא יחיל טובו, ויש מפרשים יחילו כמו (שמו"ב ג) יחולו על ראש יואב.
מרום משפטיך כנגדו. מסולקים ומרוחקים משפטי יסורין ופורעניות שלך מנגדו שאינם באים עליו.
כל צורריו יפיח בהם. בהפחת רוח הוא מפיח בהם והם נופלים לפניו.
פרק י, ו
לדור ודור אשר לא ברע. לא תבא עלי רעה לדורותי.
פרק י, ז
ותוך. לשון מחשבה רעה הלנה בתוכו תמיד.
פרק י, ח
עיניו לחלכה יצפנו. עיניו של עמלק לישראל שהם חילך יארובו.
לחלכה. עליך יעזוב חלכה, שניהם במסורה מן מלין המשמשין כה במקום ך' כגון (שמות ז) ובכה ובעמך (משלי ב) תבונה תנצרכה (שמות כט) צויתי אתכה (שמו"א א) הנצבת עמכה, למדנו ממסורת שחלכה כמו חילך חיל שלך, ומנחם פתר אותה לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה כמו ונפל בעצמיו חלכאים ענין נמוכים ומורדים וכ"ה יסוד המלה.
פרק י, י
ידכה ישוח. כך דרך האורב שמדכה ומשפיל ומקטין עצמו כדי שלא יהא ניכר.
ונפל בעצומיו חלכאים. חיל נשברים ראיתי במסורה הגדולה חלכאים אחת מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות, וכמו בגד דותאמר לאה (בראשית ל) אשדת למו (דברים לג) מלכם תדכאו עמי (ישעיה ג) אף זה חלכאים חיל של נשברים, כאים לשון ונכאה לבב למותת (לקמן קט) ואם תאמר הנו"ן מן השורש יוכיח עליו יען הכאת לב צדיק (יחזקאל יג) למדנו הנו"ן של נכאה כנו"ן של נמבזה (שמו"א טו) ונו"ן של נקלה וכן פתרונו ונפל בעצומיו של רשע זה ברמיזותיו ובקריצותיו לשון הגישו עצמותיכם (ישעיה מא) עוצם עיניו (שם לג) חיל של עניים. דבר אחר: בעצומיו ע"י גבוריו, א"ר סימון אין הרשע הזה מטיל בקלירוס שלו פירוש חיל אלא גבורים כמותו, שנאמר: (דניאל ג) ולגוברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו, ומנחם פתר חלכאים כמו דל וחלך והכף יסוד בתיבה.
פרק י, יג
על מה נאץ רשע. להקב"ה לפי שאמר בלבו לא תדרוש.
פרק י, יד
ראתה. מה שהוא עושה ואתה מחריש.
כי אתה. כן דרכך שתביט עמל וכעס.
לתת בידך. בכחך אתה נותן יד לרשעים להצליח ברשעם.
עליך יעזוב חלכה. ישראל עמך שהם חילך הם עוזבים עליך את המשא שתעשה דין ברשעים, ומנחם פתר יעזוב לשון עזרה כמו (שמות כג) עזוב תעזוב עמו, ומנחם פתר חלכה לשון דל וחלך וכ' יסוד בתיבה.
יתום אתה היית עוזר. בימים ראשונים.
פרק י, טו
שבור זרוע. של עמלק הרשע.
ורע תדרוש רשעו בל תמצא. פושעי ישראל כשרואין את הרשעים מצליחין לבם נושאם להרשיע, אבל משתשבר את זרוע הרשעים אם באת לדרוש רשעם של רשעי ישראל לא תמצאנו.
פרק י, טז
ה' מלך עולם ועד. מאחר שיאבדו גוים מארצו.
פרק י, יח
לשפוט יתום. לעשות משפטם של ישראל היתומים ודכים.
בל יוסיף עוד. ישמעאל ועשו.
לערץ אנוש. לכתת ולשבר את האנושים וחולים.