פרק קב, א
תפלה לעני. ישראל שהם עם עני. כי יעטף. בהתעטף נפשם בצרה.

פרק קב, ד
נחרו. הנו"ן משמשת כמו נעשו נקנו והוא לשון יובש כמו (איוב ל) ועצמי חרה מני חורב, נחר מפוח (ירמיה ו).

פרק קב, ז
דמיתי לקאת מדבר. לקאת שם עוף הוא. ככוס חרבות. שם עוף כמו (ויקרא יא) את הכוס ואת השלך ואת הינשוף. חרבות. מדברות דמיתי לקאת מדבר כך אנו נדודים ממקומנו ללכת בגולה.

פרק קב, ח
שקדתי. התבוננתי בעצמי והנני כצפור הבודד על גג יושב לבדו באין זוג. בודד. יושב בדד.

פרק קב, ט
מהוללי. המתלוצצים בי לשון הוללות. בי נשבעו. ראו ברעתי ונשבעים בי ואומרים אם לא יארע בי כמו שאירע לישראל כה יעשה לי כמו לישראל.

פרק קב, י
בבכי מסכתי. בדמעה מזגתי.

פרק קב, יא
כי נשאתני. תחילה והגבהתני ועתה השלכתני משמים ארץ ואם לא נשאתני תחילה לא היתה חרפתי רבה כל כך.

פרק קב, יב
כצל נטוי. לעת ערב כשהצללים נוטים וכשחשיכה אין נכרים אלא כלים והולכים.

פרק קב, יג
ואתה. אשר לעולם תשב ונשבעת לנו בך כשם שאתה קיים יש עליך לקיימנו, לפיכך.

פרק קב, יד
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה. כי בך הבטחת (דברים לב) כי יראה כי אזלת יד והרי אזלת יד.

פרק קב, טו
כי רצו. אהבו אף את אבניה ואת עפרה ומדרש אגדה כשיצא יכניהו וגלותו נשאו עמהם מאבני ירושלים ועפרה לבנות להם בבבל בית הכנסת.

פרק קב, טז
וייראו גוים. את שמך כשתושיע את עמך.

פרק קב, יח
הערער. הצועק כמו (ישעיה טו) זעקת שבר יעטרו. דבר אחר: ערער הרוס ונשחת, כמו (לקמן קלז) ערו ערו.

פרק קב, יט
תכתב זאת. כך יאמרו רואי הישועה תכתב הישועה הזאת לספר אותה לדור אחרון. ועם נברא. שנעשה בריה חדשה לצאת מעבדות לחרות מאופל לאור גדול.

פרק קב, כ
אל ארץ הביט. לראות בעוני עמו.

פרק קב, כא
תמותה. חולה למות אנמוריני"דא בלע"ז.

פרק קב, כד
ענה בדרך כחי. חוזר לקבלו הראשון כי נשאתני ותשליכני ימי כצל נטוי ענה בדרך אויבי כחי.

פרק קב, כה
אומר. לה'. אלי. אתה. אל תעלני בחצי ימי. אל תסלק אותנו להשמידנו מן האדמה ביד אויבינו בחצי ימינו ומה הם ימינו כל ימות דור דורים שנותיך, הבטחת לקיימנו לפניך כמו שאמר בסוף המזמור ושנותיך לא יתמו וזרע עבדיך לפניך יכון.

פרק קב, כו
לפנים. מתחלה.

פרק קב, כז
כלבוש תחליפם. כאדם ההופך לבושו לפושטו.

פרק קב, כח
ואתה הוא. העומד וקיים.