פרק קד, ב
עוטה אור. ברקיע כשלמה.

פרק קד, ד
עושה מלאכיו רוחות. עושה את הרוחות שלוחיו.

פרק קד, ו
תהום כלבוש כסיתו. זה דוגמת האמור במקום אחר (איוב ל"ח) בשומי ענן לבושו וגו'. תהום. הוא הים. על הרים יעמדו. מי אוקיינוס גבוה מכל העולם עומד על ההרים, וכן הוא אומר (עמוס ה ט) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ, אין שפיכה אלא מלמעלה למטה.

פרק קד, ז
מן גערתך ינוסון. כשאמרת (בראשית א) יקוו המים ומאותו הקול יחפזון ונקוו אל מקום אשר יסדת להם.

פרק קד, ט
גבול שמת. להם החול אשר סביב שפתו.

פרק קד, יב
עליהם עוף השמים ישכון. על המעינות. מבין עפאים. ענפי אילנות וכן (דניאל ד) עפיה שפיר.

פרק קד, יד
מצמיח וגו'.

פרק קד, טו
ויין. אשר ישמח לבב אנוש גם אותו יוציא מן הארץ. ושמן. להצהיל בו פנים. ולחם. אשר לב אנוש יסעד.

פרק קד, טז
עצי ה'. בגן עדן.

פרק קד, יז
צפרים יקננו. ישראל ישכנו שם. יקננו. לשון קן צפור.

פרק קד, יח
הרים הגבוהים. ברא ליעלים. מחסה. כל לשון מחסה לשון צל ומחבא שאדם מתכסה שם מן הזרם ומן המטה אבריאמנ"ט בלע"ז.

פרק קד, יט
למועדים. למנות בו זמנים ורגלים. שמש ידע מבואו. אבל ירח לא ידע מבואו פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה.

פרק קד, כ
תשת חשך ויהי לילה. בכל יום אתה מחשיך ומעריב את השמש והיה לילה ובו תרמוש כל חיתו יער.

פרק קד, כב
תזרח השמש יאספון. במסתרים ונחבאים שם מבני אדם ואז כל אדם יוצא לפעלו.

פרק קד, כד
קנינך. מקנה קנין שלך כמו (בראשית יד) קונה שמים וארץ הכל קנוי לך.

פרק קד, כה
ורחב ידים. רחב מקום לריי"ש בלע"ז.

פרק קד, כו
לשחק בו. שלש שעות ביום כך אמרו רבותינו במסכת ע"א וכך מפורש בספר איוב התשחק בו כצפור.

פרק קד, כט
תוסף רוחם. לשון כליון כמו (לעיל עג) ספו תמו.

פרק קד, ל
תשלח רוחך. בתחיית המתים.

פרק קד, לב
יגע בהרים ויעשנו. כמו שמפורש בסיני (שמות י"ט) והר סיני עשן כולו.

פרק קד, לג
בעודי. כמו בעודני חי (דברים לא).

פרק קד, לה
יתמו חטאים. חוטאים.