פרק קה, א
עלילותיו. מעלליו.

פרק קה, ג
התהללו בשם קדשו. התפארו במעוז שם קדשו שיש לכם פטרון כמוהו, התהללו פור וונטי"ץ וו"ש בלע"ז.

פרק קה, ח
דבר צוה לאלף דור. התורה אשר צוה להודיעה בעולם לאחר אלף דור וראה שאין העולם מתקיים בלא תורה והעביר מהם תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, ויש לפתור כפשוטו זכר לישראל את בריתו אשר צוה והבטיח לשמור להם לאלף דור, כענין שומר הברית והחסד לאהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור.

פרק קה, יא
לאמר לך אתן את ארץ כנען וגו'. הוא הברית אשר כרת להם.

פרק קה, יג
ויתהלכו מגוי אל גוי. אברהם גר בארץ פלשתים ובמצרים ובארץ כנען וכן יצחק וכן יעקב כולם גלו מגרות לגרות.

פרק קה, יד
ויוכח עליהם מלכים. וינגע ה' את פרעה (בראשית י"ב) כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך (שם כ).

פרק קה, טו
אל תגעו במשיחי. בגדולי, כל משיחה לשון שררה וגדולה.

פרק קה, טז
ויקרא רעב. כדי להגלותם למצרים (מצאתי).

פרק קה, יז
שלח לפניהם איש. שם מ"ה וישלחני אלהים לפניכם ואיזה איש יוסף שנמכר.

פרק קה, יח
ברזל באה נפשו. א"ר הונא בר אידי שרתוע עשתה לו תחת זקנו שאם ירכין פניו השרתוע מכהו, שרתוע פי' שפוד.

פרק קה, יט
עד עת בא דברו. של הקב"ה לקיים גזירתו שיתגלגל הדבר וירדו ישראל למצרים. אמרת ה' צרפתהו. בחנתהו ליוסף שנתנסה וכבש את יצרו באשת אדניו ועליה נתייסר ונצרף ביסורין לתתו אל בית הסוהר.

פרק קה, כ
שלח מלך ויתירהו. שלח פרעה מלך מצרים שלוחיו ויתירהו, שלח מושל עמים הוא פרעה ויפתחהו.

פרק קה, כב
לאסור שריו בנפשו. לשון חבה הוא זה כמו (שמו"א י"ח) ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד, כשפתר החלום חבבוהו כלם, אמר רבי אידי שרו כתיב זה היה פוטיפר.

פרק קה, כד
ויפר. הקב"ה את עמו, הפרה והרבה אותם.

פרק קה, כח
ולא מרו את דברו. המכות שצוה עליהם באו במצותיו ולא שינו את דברו.

פרק קה, ל
שרץ ארצם צפרדעים. אמר רבי יוחנן בכל מקום שהיו רובצים מים היו רובצים צפרדעים.

פרק קה, מ
שאל ויבא שליו. שאל ישראל בשר ויבא לו הקב"ה שלוים.

פרק קה, מא
הלכו בציות נהר. הלכו נהרות מן הבאר בארץ ציה.

פרק קה, מב
כי זכר. הקב"ה את דבר קדשו אשר עם אברהם עבדו שהבטיחו (בראשית ט"ו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ודור רביעי ישובו הנה.