פרק קו, ד
ברצון עמך. בהרצותך לעמך.

פרק קו, ז
וימרו על ים. היו מקטני אמנה אמרו כשם שאנו עולים מכאן מצד זה אף המצריים עולים מצד אחר ויבואו אחרינו עד שרמז הקב"ה לים והקיאם ליבשה, אז וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים (שמות טו), לפיכך ויאמינו בה', אבל מתחלה לא האמינו (מצאתי).

פרק קו, ט
ויוליכם בתהומות כמדבר. ים סוף היה במדבר דכתיב: סגר עליהם המדבר וגו' (שם י"ד) דרך שלשת ימים וגו' (במדבר י').

פרק קו, יג
לא חכו לעצתו. לא קוו לו.

פרק קו, יד
ויתאוו תאוה. מי יאכילנו בשר (שם יא).

פרק קו, טו
וישלח רזון בנפשם. ואף ה' חרה בעם (שם יא).

פרק קו, טז
ויקנאו למשה. במדבר הכעיסוהו כמו קנאוני בלא אל (מצאתי).

פרק קו, יז
תפתח ארץ וגו'. נראה שחלק כבוד לבני קרח מלהזכיר אביהם תלה הקלקלה בדתן ואבירם.

פרק קו, יח
ותבער אש. ותאכל את מאתים וחמישים איש מקריבי הקטרת (במדבר טז).

פרק קו, כ
אוכל עשב. אין לך מתועב ומשוקץ מן השור בשעה שהוא אוכל עשב שהוא מוציא פרש רבה והוא מלוכלך בה, ס"א רירו.

פרק קו, כד
וימאסו בארץ חמדה. בשלוח מרגלים והוציאו דבה על הארץ (שם יג).

פרק קו, כו
וישא ידו. בשבועה.

פרק קו, כז
ולהפיל זרעם בגוים. מאותו שעה נגזר עליהם חורבן הבית שהרי ליל תשעה באב בכו ואמר הקב"ה הם בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות.

פרק קו, לג
כי המרו. משה ואהרן את רוחו בשמעו נא המורים. ויבטא בשפתיו. שבועה לכן לא תביאו את הקהל הזה וגו' (שם כ).

פרק קו, לד
לא השמידו. בימי יהושע. את העמים. אשר אמר ה' להם (דברים כ') לא תחיה כל נשמה לא ישבו בארצך והם הניחום לשבת בקרבם למס עובד.

פרק קו, מא
ויתנם ביד גוים. בימי השופטים בין שופט לשופט כגון עגלון וכושן רשעתים וסיסרא ופלשתים ומדין, (מצאתי).

פרק קו, מג
פעמים רבות יצילם. כמה פעמים מכעיסים והוא מאריך אפו ומצילם. וימכו בעונם. נעשו שפלים בעונם.

פרק קו, מד
וירא בצר. מתוך תפלה. בשמעו את רנתם. מתוך זכות אבות.

פרק קו, מה
ויזכור להם בריתו. מתוך תשובה. וינחם כרב חסדיו. מתוך הקץ בשמעו הושיענו וגו' אף משה כללם בפרק קו, אחד בצר לך ומצאוך וגו' (דברים ד').

פרק קו, מז
הושיענו. גם עתה ה' אלהינו.

פרק קו, מח
מן העולם ועד העולם. מן עלמא הדין ועד עלמא דאתי (סא"א).