פרק קח, ב
נכון לבי. נאמן עמך. אף כבודי. הוא מה שאני משורר לך. דבר אחר: אף כבודי. אף לפי כבודי לא אמנע לשורר לו ולא אחלק לעצמי כבוד.

פרק קח, ג
אעירה שחר. דרך שאר מלכים השחר מעוררם ואני מעורר את השחר שאני קם חצות לילה שהנבל והכנור מעוררני, כמו שאמרו רבותינו כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצי הלילה רוח צפונית מנשבת בו והוא מנגן מאליו.

פרק קח, ה
מעל שמים. וכתוב אחד אומר (לעיל נ"ז) עד שמים פירשו רבותינו כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה.

פרק קח, ז
וענני. שכל עמך וידידיך תלוין בי.

פרק קח, ח
אלהים דבר בקדשו. שאמלוך ויבא העת ואעלוז בדברו, (עיין לעיל פרשה ס' פרק קח, ח). אחלקה שכם. אחלקה ארץ אויבי לישראל, שכם חלק כמו (בראשית מ"ח) שכם אחד על אחיך, (ועמק סכות אמדד).

פרק קח, י
מואב סיר רחצי. כלומר עבדי ושמשי ככלי תשמיש שמשתמשין בו. על אדום אשליך. עבודתי שיהיו מלכיהם נוטלין מנעלי ברגלי. אתרועע. אריע להם קול ליראם מפני.

פרק קח, יא
מי יובילני. לימות המשיח לפשוט יד בעשו בערי מבצריו, מי שנחני כבר על אדום שהכיתי בהם בגיא מלח שמנה עשר אלף.