פרק קיד, א
מעם לועז. עם שפת לשון אחר שאינו לשון הקודש, וחבירו את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה וגו' (שם לג) , ונו"ן ולמד נחלפות זו בזו כמו נשכה שהוא לשכה בספר עזרא (נחמיה יג).

פרק קיד, ב
היתה יהודה לקדשו. לקח יהודה לגורל חבלו וקדושתו ואף הם קדשו שמו בירידת הים, כענין שנאמר: (לעיל ס"ח) שרי יהודה רגמתם וכמו כן נדרש באגדה מקרא זה היתה יהודה לקדשו, שקפץ נחשון לתוך הים ואמר אני ארד תחלה וזהו שאמר היתה יהודה לקדשו.

פרק קיד, ג
הירדן יסוב לאחור. שכל מימי בראשית נבקעו.

פרק קיד, ז
חולי ארץ. המחולל ארץ, יו"ד יתירה בו, כמו מגביהי משפילי וההפכי.

פרק קיד, ח
למעינו מים. וי"ו יתירה כמו וי"ו של וחיתו יער (לעיל ק"ד).