פרק קטז, א
אהבתי כי ישמע ה' את קולי. כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך, שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות. אהבתי כי ישמע ה'. תאבתי שישמע ה' את קולי (סא"א).

פרק קטז, ב
ובימי אקרא. בימי צרתי אקראנו ובימי גאולתי אשבחנו.

פרק קטז, ג
חבלי מות. חבורות אויבינו המבקשים להמיתני. חבלי מות. חבלי שאול כלם לשון חבורות הם כמו (שמו"א י') חבל נביאים. ומצרי שאול. גבולי שאול.

פרק קטז, ט
בארצות החיים. ארץ ישראל שגרשוני אויבי ורודפי ממנה בימי שאול ועל כרחם חזרתי.

פרק קטז, י
האמנתי כי אדבר. האמנתי את דברי ציבא שאמר על מפיבושת כשאדבר (שם ב' ט"ז) הנה לך כל אשר למפיבושת אז אני עניתי מאד דברתי קשה ונעניתי לך.

פרק קטז, יא
אני אמרתי בחפזי. לנוס מפני אבשלום. כל האדם כוזב. ובוגד באוהב בו כי ראיתי את בני בוגד בי ומבקש את נפשי וכל ישראל גומלים לי רעה תחת טובה, לפיכך האמנתי לציבא ואמרתי אף מפיבושת כוזב ובוגד בי כל לשון כזב אינו אלא לשון חסרון מבטח שבטחו עליו פילנ"צא בלע"ז, כמו (ישעיה כ"ח) אשר לא יכזבו מימיו, ויש פותרין אותו אני אמרתי בחפזי בסלע המחלקות שהיו שאול ואנשיו עוטרין עלי ואל אנשי לתפשני, ושם נאמר ויהי דוד נחפז ללכת (שמו"א כג) כל אדם כוזב, אף שמואל הנביא שהוא נאמן לנביא אף הוא כוזב שמשחני למלך (מצאתי).

פרק קטז, יג
כוס ישועות אשא. אביא הנסכים על התודות שנדרתי כמו שאמר לך אזבח זבח תודה ועל אותו הכוס בשמך אקרא על הישועה זו, שכן אין הלוי אומר שירה אלא על היין.

פרק קטז, יד
נגדה נא לכל עמו. נגד כל עמו.

פרק קטז, טו
יקר בעיני ה'. הראני הקב"ה שדבר קשה וכבד הוא בעיניו להמית את חסידיו. המותה. המות כמו הביתה החוצה (בראשי' ל"ט).

פרק קטז, טז
עבדך בן אמתך. אינו דומה תרבות עבד הלקוח מן השוק לילוד משפחה שבבית. פתחת למוסרי. התרתה מעל צוארי מוסרות ומוטות.

פרק קטז, יז
זבח תודה. זבחי הודייה על הנסים שעשית לי.

פרק קטז, יח
נדרי. קרבנות שנדרתי.

פרק קטז, יט
בתוככי. כמו בתוכך.