פרק יב, א
על השמינית. כנור של שמונה נימין.

פרק יב, ב
גמר. כלה. פסו. פיילירינ"ט בלע"ז כמו אפסו וכן פתר מנחם. כי פסו אמונים מבני אדם. הכל משקרים בי ומרגלים את המקומות אשר אנכי מתחבא שם ומגידים לשאול הלא דוד מסתתר עמנו (לקמן נד).

פרק יב, ג
בלב ולב. בשני לבבות לי מראים שלום ויש שנאה טמונה בלבבם.

פרק יב, ה
ללשוננו נגביר. בלשוננו נתגבר.

פרק יב, ו
משד עניים. מחמת שוד עניים הנשדדים על ידכם כגון אני ואנשי וכהני נוב ומחמת אנקת אביונים יאמר ה' עתה אקום לעזרתם. אשית בישע יפיח לו. אשיתם בישע ידבר עליהם.
יפיח. לשון דבור הרבה יש בספר משלי ובחבקוק ויפיח לקץ ולא יכזב ומנחם פתר אותו לשון מוקש כמו (לקמן קכד) הפח נשבר.

פרק יב, ז
אמרות ה' אמרות טהורות. הן שיש יכולת בידו לקיימם אבל אמרות בני אדם אינם אמרות שהם מתים ואין בידם לקיים. טהורות. ברורות ומתקיימות כל מה שמבטיח עושה והרי הבטיחני ישועה ומלכות. כסף צרוף. הרי הן ככסף צרוף הגלוי לכל הארץ. בעליל. לשון גילוי הוא בלשון המשנה בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל כו' ויש מפרשים בעליל לשון מעלה, וכן פירושו כסף צרוף בעליל לארץ, כלומר ככסף הצרוף במשובח שבעפר ובעליון שבו כי כור המצרף יעשה אדם מן העפר המשובח. לשון אחר: בעליל כמו עלי (משלי כז) בתוך הריפות בעלי והוא שם כלי שכותשין בתוכו וכן בעליל הכור שמתיכין לתוכו הזהב והכסף וזה אינו נראה לפי שאינו קורא עלי המכתש שכותשין לתוכו אלא יד המכתש שכותשין בו שקורין פילנאו"ן בלע"ז, לשון אחר: בעליל לשון בעל יד כלומר אדון הארץ ושבח המלה כנגד השם, וזה תרגום יונתן הוא לשון אדנות ואמר כי אמרותיו כסף צרוף מאדון הארץ שהוא השם שהוא צרף וזקק אותם (סא"א).

פרק יב, ח
תשמרם. לאותם עניים ואביונים הנרדפים מן הדור זו שהם דלטורין. מזקק שבעתים. מדרש אגדה יש ומיושב על הסדר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעים לדרוש את התורה במ"ט פנים לכל צד וזהו שבעתים והיה דוד מתפלל עליהם רבש"ע ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתים בלבם אתה ה' תשמרם שמור אותם בלבם תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם להיות דלטורין מן הדור הזה שהם דלטורין.

פרק יב, ט
סביב רשעים יתהלכון. לטמון מוקשים להכשילני. כרום זלות לבני אדם. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי שנלקחתי מאחרי הצאן למלך, וזהו פתרונו כרום זולות לבני אדם כשמתרומם איש הזולל בעיני בני אדם וזהו דוגמא האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים, (לקמן קיח) ומדרש אגדה פותרו על ישראל לעתיד לבא כשיתרוממו, ומנחם פתר כרום זולות לבני אדם כראם הזולל לאכול בני אדם ויהיה כרום כמו רום וראם וזולת כמו זולל וסובא, (דברים כא) וכן פתרונו סביב רשעים יתהלכון סביבות העני הולכים רשעים לבלעו חנם כרום זלות לבני אדם.