פרק קכו, א
בשוב ה' את שיבת ציון. מגלות בבל היינו כחולמים.

פרק קכו, ד
כאפיקים בנגב. כאפיקי מים בארץ יבשה שמלחלחין אותה כך נהיה מרטיבין בשובך את שבותינו אשר הזורעים בה בארץ ציה בדמעה דואגים שסבורים שמא לא תצמח, ברנה קוצרין על ידי אפיקי המים כשהם משולחין בה.

פרק קכו, ו
הלוך ילך ובכה וגו'. כך ישראל זורעין לפני הקב"ה צדקה בדמעה בגלות וברנה יקצורו כשתשלם משכורתם לעתיד.