פרק קלז, א
על נהרות בבל שם ישבנו. כשירדנו לגולה ושאלם נבוכדנצר שישירו לו כמו שהיו משוררין על הדוכן.

פרק קלז, ב
על ערבים. ערבי נחל.

פרק קלז, ג
ותוללינו שמחה. מיני כלי זמר על שם שהם תולין שתולין אותם, כך פירשו מנחם, ותוללינו שמחה ותוללינו של שמחה, ויש לפתור תוללינו אויבינו שהם מהוללים ומתעתעים ומשטים בנו לשון ומהוללי בי נשבעו (לעיל קב).

פרק קלז, ה
אם אשכחך ירושלים. כנסת ישראל אומרת כן.

פרק קלז, ו
אם לא אעלה את ירושלים. את זכרון אבל חורבנה אעלה להזכירו בראש כל שמחתי.

פרק קלז, ז
ערו ערו. לשון חורבן וכן חומות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא נט) וכן ערות יסוד (חבקוק ג') ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ.