פרק קמד, ב
הרודד עמי תחתי. הרוקע ושוטח את עמי לרבוץ במקומו כמו (איוב י"ב) שוטח לגוים מגדיל אותם, רודד תרגום של רוקע כדמתרגם וירקעו ורדידו, ויש פותרים הרודד עמים תחתי המחליש עמים תחתי אך בספר מדויק מוגה עמי ומסורת עליו ג' סבירין עמים וקורין עמי ועל תחתי יש מסורה עליו תחתיו קרי.

פרק קמד, ג
מה אדם. מה פרס וישמעאל לפניך כי ידעתם להרבות להם גדולה.

פרק קמד, ד
ימיו כצל עובר. שלמה אמר ויעשם כצל (קהלת י') ולא פירש אם צל דקל או צל כותל שהם קבועים כבר פי' אביו כצל עובר צלו של עוף הפורח.

פרק קמד, ז
פצני. הוציאני ולשון הצלה הוא וכן הפוצה את דוד עבדו (מצאתי).

פרק קמד, ח
פיהם דבר שוא וגו'. תלה הכתוב שוא בפה ושקר בימין, באו לספר בפה בודים גוזמא על שוא אף לשנות את הידוע, באו לפשוט ימינם לשבועה חדלו משוא שנתפס עליו כגנב אבל בשקר נשבעין שכך גורלם.

פרק קמד, י
הנותן תשועה למלכים. מדבר על סלע המחלקות שהיה דוד קרוב ליתפש ביד שאול ובא מלאך אל שאול מהרה ולכה וגו' (שמו"א כ"ג) הציל את שאול מהיות שופך דם נקי ואת דוד מהיות נהרג.

פרק קמד, יא
פצני והצילני. כאשר פצית אז כן פצני עתה.

פרק קמד, יב
אשר בנינו וגו'. כלומר גם עתה דור זה כשר הוא. בנינו כנטיעים. שאין בהם מום כל כך הם מנוקים מעבירה (מצאתי). מגודלים בנעוריהם. בשם טוב זה שהם כנטיעים בנערותם גדלים כל ימיהם ואי אפשר לקיים כל שבח זה אלא בדורו של חזקיהו. בנותינו. גבוהות קומה נאה כזויות של בית אבנים, שזויות אבן מכוונות כנגד חברתה ועולה למעלה עד שהזויות מיושרות. מחטבות תבנית היכל. מהוללות בפי רואיהן ומדמין אותם לתבנית קומת ההיכל, ורבותינו פירשו בנותינו כזויות מתמלאות תאוה כזויות מזבח המלאות דם ואינן נבעלות אלא לבעליהן.

פרק קמד, יג
מזוינו מלאים. זויות אוצרותינו מלאים טוב. מפיקים מזן אל זן. מספיקים מזון משנה לשנה, מזן אל זן משעת אסיף מזון לשנה זו עד זמן אסיף לשנה אחרת, זן גובירניי"ל בלע"ז. מאליפות מרובבות. לאלפים ולרבבות עושות פרי.

פרק קמד, יד
אלופינו מסובלים. אלופים גדולים שבנו נסבלים על קטניהם שהקטנים נשמעים לגדולים ומתוך כך אין פרץ בנו. ואין יוצאת. אין שמועה רעה יוצאת למרחוק. ואין צוחה. ואין קול מהומות מלחמה.

פרק קמד, טו
שככה לו. שכל טובה הזאת שלו.