פרק טו, ג
לא רגל על לשונו. אנקוש"א בלע"ז כמו וירגל בעבדך (שמו"ב יט) מזמור זה להודיע מדת חסידות. ודובר אמת בלבבו. הטוב שהוא אומר בלבבו הוא אמת ואינו אחד בפה ואחד בלב (סא"א) וחרפה לא נשא. רפורט"א בלע"ז. על קרובו. אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליו.

פרק טו, ד
נבזה בעיניו נמאס. מי שהוא נבזה ברשעתו נמאס בעיניו של צדיק כגון חזקיהו שגירר עצמות אביו בבזיון. נשבע להרע. לעצמו ולא ימיר שבועתו קל וחומר שאינה ממירה בדבר שאינה לרעתו.

פרק טו, ה
ושוחד לא לקח. על עני להרשיעו בדין להטות משפטו. ועוד פירשוהו רבותינו לא לקח שוחד על נקי לנקותו בדינו קל וחומר שאינו לוקח שוחד להטות המשפט. לא ימוט. והוא ראוי לגור באהליך (סא"א). לא ימוט לעולם. אם ימוט אין מוטתו מוטה לעולם אלא מתמוטט ועולה.