פרק יח, א
ביום הציל ה' אותו וגו'. כשהזקין וכבר עברו עליו כל צרותיו ונצול מהם. ומיד שאול. והלא שאול בכלל היה אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכלם. כיוצא בדבר אתה אומר וראו את הארץ ואת יריחו (יהושע ב').

פרק יח, ב
ארחמך. אאהבך כדמתרגם ואהבת לרעך (ויקרא יט) ותרחם.

פרק יח, ג
סלעי. שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו להתפס, כמו שנאמר: ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו' (שמו"א כג). ומצודתי. לשון מבצר. צורי. לשון סלע. אחסה. אבריאיי"ר בלע"ז אחסה בו אתכסה בצלו, כענין שנאמר: ומבלי מחסה חבקו צור, (איוב כד) שהסלעים כסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים.

פרק יח, ד
מהולל אקרא ה'. בהלולים אקרא ואתפלל לפניו תמיד, כלומר אף לפני התשועה אני מהללו לפי שבטוח אני שאושע מאויבי.

פרק יח, ה
אפפוני חבלי מות. פעמים רבות סבבוני רשעים אפפוני כמו סבבוני וכן אפפו עלי רעות (לקמן מ'). חבלי מות. מחנות אויבים כמו חבל נביאים בספר שמואל ויונתן תרגם כדאיתתא דיתבא על מתברא לשון חבלי יולדה. ונחלי בליעל. אף הוא לשון גייסות שוטפים כנחל.

פרק יח, ו
חבלי שאול. כמו חבלי מות משריין רשיען ואני מה הייתי עושה.

פרק יח, ז
בצר לי אקרא. אני הייתי קורא לה' תמיד.

פרק יח, ח
ותגעש ותרעש הארץ. אינו מחובר למקרא עליון אלא מחובר ראשו לסופו, כי חרה לו ותגעש ותרעש הארץ, כי משמש בלשון כאשר, כשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ומעמו געשה ורעשה הארץ.

פרק יח, ט
עלה עשן באפו. אנשישנאר"ילאש בלע"ז כן דרך כל חרון אף להעלות עשן מנחיריו.

פרק יח, י
ויט שמים וירד. לעבור בארץ מצרים וירד כמשמעו לשון אחר א"י אנטב"יש בלע"ז.

פרק יח, יא
וידא. ויעף כמו כאשר ידאה הנשר.

פרק יח, יב
חשכת מים. שבעבי שחקים הם חשך אשר סביבותיו ושמא תאמר לפנים מן החשך אין אור, תלמוד לומר מנוגה אשר נגדו ומתוך מחיצתו את עביו אשר סביבותיו בוקעים ועוברים ברד וגחלי אש.

פרק יח, יג
עברו. טרישפאשנ"ט בלע"ז הברד בוקע ועובר על המצריים על ים סוף.

פרק יח, טז
ויראו אפיקי מים. כשנבקע הים. ויגלו מוסדות תבל. שכל מימות שבעולם נבקעו. מנשמת. מנשיבת.

פרק יח, יז
ישלח ממרום. מלאכיו להציל את ישראל מן הים וממצרים. ימשני. לשון הוצאה כמו כי מן המים משיתהו (שמות ב').

פרק יח, יט
יקדמוני. אויבי היו ממהרין ומקדימין לבא עלי ביום אידי ויהי ה' וגו'.

פרק יח, כא
כצדקי. כצדק לכתי אחריו במדבר. כבור. לשון נקיות כמו ובר לבב. דבר אחר: ישלח ממרום יקחני כנגד עצמו אמר על שם המלאך שבא בסלע המחלקות לפנות את שאול מעליו, שנאמר: ומלאך בא אל שאול גו', כצדקי שלא הרגתיו בכרתי את כנף מעילו.

פרק יח, כג
כי כל משפטיו לנגדי. תמיד שמתים אותם לנגד עיני.

פרק יח, כו
עם חסיד תתחסד. כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה, חסיד תמים נבר כנגד שלש אבות.

פרק יח, כז
עם נבר. נאמן. עם עקש. כנגד פרעה.

פרק יח, כט
כי אתה תאיר נרי. כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג, שנאמר: ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמו"א ל).

פרק יח, ל
כי בך. במבטחך. ובאלהי אדלג שור. כשבא להלחם על יבוס ואמר כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר, (דברי הימים א יא) הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה, אמר דוד יהלמני צדיק וגו' (לקמן קמא) קצר לו הקב"ה את החומה ודילג במדרש תהלים.

פרק יח, לא
צרופה. ברורה מבטיח ועושה.

פרק יח, לג
ויתן תמים דרכי. הסיר מדרכי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש.

פרק יח, לד
משוה רגלי כאילות. רגלי הנקיבות עומדת ביושר יותר משל זכרים.

פרק יח, לה
ונחתה קשת נחושה זרועותי. ונחתה לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו בי (לקמן לח) ופעל שלו נחת וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו"ן ונחתה מגזרת ננחתה כמו נחר גרוני (לקמן ס"ט) מגזרת ננחר, כמו נחר מפוח (ירמיה ו) נדף מגזרה ננדף עיני נגרה (איכה ג') כמו ננגרה, נתנה כמו ננתנה נגף מגזרת ננגף ואין לפותרו מגזרת חתה, שהיה לו לומר נחתתה כמו מן עשה נעשתה מן ענה נענתה. דבר אחר: ונחתה קשת נחושה זרועותי חיית לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו (לקמן לח), הנו"ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותי, קשתות של נחשת היו תלויות לו לדוד בביתו ורואין אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה אתה סבור שיש כח ביד דוד לדורכן, אין זה אלא לייראנו והוא היה שומע ודורכן בפניהם.

פרק יח, לו
וענותך תרבני. הרביתה מדת ענותך להתנהג בה עמי.

פרק יח, לז
תרחיב צעדי תחתי. המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול, וכן הוא אומר בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד'). מעדו. איקלורגינ"נט בלע"ז. קרסולי. הם הרגלים מן האסתורין שקורין קבילייא אומרים בלע"ז ולמטה.

פרק יח, מא
נתתה לי עורף. פונים לי עורפם ובורחים.

פרק יח, מב
ישועו. מכחישי התורה לע"ג שלהם. ואין מושיע. שאין בה יכולת וחוזרים וקוראים אל ה' ולא יענם.

פרק יח, מג
ואשחקם. לשון כתישה. אריקם. כטיט הנרוק שאינו עב כמו הם מריקים שקיהם (בראשית מב) לא הורק מכלי אל כלי (ירמיה מח).

פרק יח, מד
תפלטני מריבי עם. שלא אענש בדין ישראל להטות משפט ולא לשעבד בישראל יותר מן הרשות. תשימני לראש גוים. שאין עונש בהם.

פרק יח, מה
לשמע אזן. אפילו שלא בפני אלא שישמעו שליחותי. ישמעו לי. יסורו אל משמעתי ויהיו נשמעים לדברי. יכחשו לי. מחמת יראה.

פרק יח, מו
יבולו. ילאו כמו נבול תבול (שמות יח), דמתרגם מילאה תילאה ומנחם פירש כמו אחרי בלותי (בראשית י"ח) וכן פירש נבול תבול. ויחרגו. לשון אימה ומחדרים אימה (דברים ל"ב) מתרגמינן חרגת מותא. ממסגרותיהם. מחמת יסורי מסגרות כלא שאני מסגירם שם ומייסרן בהן, ויחרגו ממסגרותיהם מנחם פתר אותו לשון רפיון חגורה, וכן פירושו ויתרפו ממסגרותיהם, ודונ"ש פתר ויחרגו ממסגרותיהם ויפסחו מכבליהם הנתונים על רגליהם ופתרון ויחרגו ויפסחו כדמתרגמינן חגירא.

פרק יח, מז
חי ה'. העושה לי כל זאת.

פרק יח, מח
הנותן נקמות לי. נותן בי כח להנקם מאויבי. וידבר. ויהרוג לשון דבר. דבר אחר: כמו וינהג דמתרגמינן ודבר וכן חברו מנחם וגם כן חבר ידבר עמים תחתינו (לקמן מ"ז). תחתי. במקומי וחלופי, כעניין שנאמר: ואתן אדם תחתיך (ישעיה מ"ג) נתתי כפרך מצרים (שם).