פרק יט, ב
השמים מספרים כבוד אל. המשורר עצמו פירש את הדבר. אין אומר ואין דברים. אינן מדברים עם הבריות אלא מתוך שבכל הארץ יצא קום ומאירים לבריות מתוך כך מספרים הבריות כבוד אל ומודים ומברכין על המאורות. ומעשה ידיו מגיד הרקיע. הכוכבים ואת המזלות שהם מעשה ידיו של הקב"ה אשר הם שם, כמו שנאמר: ויתן אותם אלהים ברקיע השמים (בראשית א') ומשם מגידים כבודו.

פרק יט, ג
יום ליום יביע אומר. מעשה בראשית מתחדש מיום אל יום לערב חמה שוקעת וזורחת לבקר, ומתוך כך יביעו הבריות אמרי שבח על ידי הימים והלילות שמורים את הבריות לקלס ולהודות, מנחם פתר יביע לשון מעין נובע. יחוה. לשון הגדה.

פרק יט, ה
בכל הארץ יצא קום. קו השמים שהם נמתחים על פני כל הארץ ומחמת כן בקצה תבל מליהם שהכל מדברים בנפלאות שהם רואים. לשמש שם. הקב"ה. אהל בהם. בשמים מכאן שהשמש נתון בתוך תיקו תנחומא.

פרק יט, ו
והוא כחתן יוצא מחופתו. בכל בקר, וזהו שאמר השמים מספרים כבוד אל.

פרק יט, ז
ותקופתו על קצותם. הקפת סבובו מקצה אל קצה. ואין נסתר מחמתו. אילמלא ניתן ברקיע התחתון לא היה אדם נסתר מפניו מפני חמימותו שחמה ולבנה ברקיע השני כדאמרינן שבעה רקיעים הם: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מכון, מעון, ערבות, ומונה להם כסדרן וילון אינו משמש כלום רקיע יש בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות כו'.

פרק יט, ח
תורת ה' תמימה. גם היא מאירה כשמש, כמו שנאמר: בסוף הענין מאירת עינים. ואומר (משלי ו') כי נר מצוה ותורה אור. דבר אחר: ואין נסתר מחמתו ליום הדין וליהט אותם היום הבא (מלאכי ג') אבל תורת ה' תמימה היא משיבת נפש לדרכי חיים ומגינה היא על לומדיה מאותו להט, כמו שנאמר: וזרחה להם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו' (שם). עדות ה' נאמנה. נאמנת היא להעיד בלומדיה. משיבת נפש. משיבתו מדרכי מיתה לדרכי חיים. תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי ששה כנגד ששה סדרי משנה, ובין כל שם ושם חמשה תיבות עם השם עצמו כנגד ה' חומשי תורה וחותם בסופן אמת צדקו יחדיו, כלם יחד מתוקנים בחסד ואמת.

פרק יט, ט
ברה. מצהרת, מחכימת פתי. נותנת חכמה לפתאים.

פרק יט, יא
ונפת צופים. ומתק צופים ברויי"קאש בלע"ז ומנחם פתר ונפת לשון טפה וכן נפת תטפנה (משלי ה') נפתי משכבי (שם) (סא"א).

פרק יט, יב
בשמרם עקב רב. נזהרתי בשמירתה בשביל רב טובך אשר צפנת ולשון הזה עקב כמו (בראשית כ"ו) עקב אשר שמע אברהם בקולי. דבר אחר: עקב רב סופן של תלמידי חכמים לבא לידי גדולה, עקב לשון סוף ויש לו חבר בלשון משנה עקבות משיחא.

פרק יט, יג
שגיאות מי יבין. אני נזהרתי בהם אבל אי איפשר להזהר שלא אשגה בהם ואתה נקני מנסתרות שנסתרו ממני, ולא ידעתי בחטאי בשגגה.

פרק יט, יד
גם מזדים. מן הזדונות. אז איתם. אהיה תמים אמרו חכמים למה דוד דומה לכותי המחזר על הפתחים והם מערימים בדבר יותר מכל אדם תנו לי מים לשתות דבר שאין בו חסרון כיס מששתה. אמר יש כאן בצל קטן, משנתנו לו אומר יש בצל בלא מלח משנתנו לו אמר תנו לי מעט לחם שלא יזיקני הבצל, כך אמר דוד בתחלה על השגגות ואחר כך על הזדונות ואחר כך על המרדים פשעים אלו המרדים שמתכוין להכעיס, וכן הוא אומר (מלכים ב ג') מלך מואב פשע בי.

פרק יט, טו
יהיו לרצון. לפיוס לרצותך.