פרק כא, ב
בעזך ישמח מלך. רבותינו פתרוהו על מלך המשיח ונכון הדבר לפותרו עוד על דוד עצמו, לתשובת אחרים שדרשו בו שאחר שלקח את בת שבע אמר מזמור זה.

פרק כא, ג
וארשת. לשון דבור ואין לו דמיון, ומנחם הביא לו חבר כרשיון כורש מלך פרס (עזרא ג') ושניהם לשון מבטא שפתים.

פרק כא, ד
כי תקדמנו ברכות טוב. קודם ששאלתי ממך הקדמת לי ברכתך על ידי נתן הנביא והקימותי את זרעך וגו' (שמו"ב ז') וכוננתי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם. תשית לראשו עטרת פז. ויקח עטרת מלכם ותהי על ראש דוד (שם ב' י"ב).

פרק כא, ה
חיים שאל ממך. כשהייתי בורח לחוצה לארץ מפני שאול הייתי מתפלל אתהלך לפני ה' בארצות החיים (לקמן קי"ו). נתתה לו. שהשיבותני לארץ ישראל. אורך ימים. למלכותו שאמרת ווכוננתי את כסא ממלכתך עד עולם.

פרק כא, ו
תשוה. מנחם פתר תשוה תשים תשית לשון א' להם.

פרק כא, ז
תחדהו. לשון חדוה. את פניך. בגן עדן, ורבותינו שדרשוהו במלך המשיח הביאו ראיה לדבר ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי (דניאל ז') ואומר (ירמיה ל) והקרבתיו ונגש אלי.

פרק כא, ח
בל ימוט. ובחסד עליון הוא בוטח שלא ימוט.

פרק כא, ט
תמצא ידך לכל אויביך. כל מכת ידך שיש לך להביא הבא על אויביך.

פרק כא, י
לעת פניך. לעת זעמך. באפו יבלעם. תפלה היא זו.

פרק כא, יא
פרימו מארץ תאבד. להקב"ה הוא מתפלל שיאבד זרעו של עשו הרשע.

פרק כא, יב
כי נטו עליך רעה. כנגד טיטוס הרשע שאמר הרג את עצמו. בל יוכלו. לעשותה.

פרק כא, יג
כי תשיתמו שכם. אשר תשית אותם לחלק שיחלקו ישראל את ממונם, כמו שנאמר: (ישעיה כ"ג) והיה סחרה ואתננה וגו'. במיתריך תכונן על פניהם. במיתרי קשתותיך תכונן חציך ותזמינם לירות על פניהם.

פרק כא, יד
רומה ה' בעזך. על הקמים ונשירה ונזמרה, (סא"א).