פרק ל, א
שיר חנוכת הבית. שיאמרוהו הלוים בחנכת הבית בימי שלמה.

פרק ל, ב
ארוממך ה' כי דליתני. הגבהתני. ולא שמחת אויבי לי. כמו עלי שהיו אומרים אין לדוד חלק לעולם הבא, וכשראו שבשבילו נפתחו הדלתות לארון אז ידעו שמחל לו הקב"ה על אותו עון ונהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה.

פרק ל, ג
ותרפאני. היא סליחת עון כמו ושב ורפא לו (ישעיה ו').

פרק ל, ד
מירדי בור. כמו מירידתי לבור שלא ארד לגיהנם.

פרק ל, ה
זמרו לה' חסידיו. על מה שעשה לי כי יכולים אתם לחסות בו שייטיב לכם ואפילו אתם שרוים בצער אל תיראו.

פרק ל, ו
כי רגע. קטן באפו. חיים ברצונו. וחיים ארוכים יש בהרצותו ובהפייסו.

פרק ל, ז
ואני אמרתי בשלוי. בשלוותי הייתי חושב לא אמוט לעולם, אבל אין הדבר ברשותי כי אם ברשותו של הקב"ה ברצונו העמיד את הררי את גדולתי להיות עוז וכיון שהסתיר פניו ממני מיד הייתי נבהל.

פרק ל, ט
ואקרא אליך, ואתחנן. תמיד לאמר לפניך מה בצע בדמי וגו' ואתה שמעת קולי והפכת מספדי למחול לי.

פרק ל, יב
פתחת. אלאק"ש בלע"ז, כמו (בראשית כ"ד) ויפתח את הגמלים, ורבותינו דרשו כל המזמור על מרדכי ואסתר והמן, בפסיקתא זוטא, ואני אמרתי בשלוי, אמר המן, אליך ה' אקרא, אמרה אסתר וכו' עד היה עוזר לי הפכת מספדי למחול לי, אמר מרדכי וכל ישראל.