פרק לב, א
לדוד משכיל. אמרו חכמים כל מזמור שנאמר: בו משכיל ע"י מתורגמן אמרו. אשרי נשוי פשע. שהקב"ה נושא פשע ומכסה חטאיו. נשוי. אנפורדוני"ץ בלע"ז.

פרק לב, ב
ולא יחשב ה' לו עון ובלבד שלא תהיה ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב אל קיאו.

פרק לב, ג
כי החרשתי. כאשר החרשתי מלהתודות על פשעי לפניך. בלו עצמי. מרוב אנחותי ודאגותי כל היום שהייתי דואג מפני הפורענות.

פרק לב, ד
כי יומם ולילה. היה כבד עלי מורא ידך וגזרותיך. נהפך לשדי, לחלוח שלי, וכן לשד השמן (במדבר י"א) , לחלוח שמן כך פירשו דונש, ומנחם חבר לשון שדידה כמו משוד עניים (לעיל י"ב) , רשעים זו שדוני (לעיל י"ז). בחרבוני קיץ. עד שייבש בחורב הקיץ מפני דאגת כובד ידך שהייתי דואג על חטאתי ולפיכך.

פרק לב, ה
חטאתי אודיעך. תמיד ולשון הווה הוא. כי אמרתי טוב שאודה עלי פשעי לה' ועתה כשהודיתי ואמרתי לנתן הנביא חטאתי (שמו"ב י"ב) נשאת עון חטאתי, כענין שנאמר:. (שם) גם ה' העביר חטאתך וגו'

פרק לב, ו
לעת מצוא. בהמצאך לקבל תפלתו ומה היא זאת רק לשטף מים רבים אשר לא יגיעו אליו שלא יפול ביד שונאים שהם כמים שוטפים, וכן מצינו שהתפלל דוד על זאת ואמר נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה (שמו"ב כ"ד).

פרק לב, ז
אתה סתר לי. להסתר בצלך מפני פחד אויב. תצרני. כמו תשמרני. רני פלט. רנה של הצלה. תסובבני לשון הוה הוא. סבבתני תמיד רני פלט וכך אמרת לי.

פרק לב, ח
אשכילך ואורך בדרך ללכת. איעצה. ארמוז לך בעיני רמז מה תעשה, איעצה לשון קריצת עין כמו עוצם עיניו לחשוב תהפוכות (משלי ט"ז).

פרק לב, ט
אל תהיו כסוס כפרד. שאינו מבין בין העושה לו טובה לעושה לו רעה כשאתה ממתגו במתג הוא בולם פיו ומכסכס ברסנו וכשאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לבלום ולסגור פיו ולייסרו במתג ורסן כשאתה מעדהו עדי ומיפהו. בל קרב אליך. שלא יקרב אליך, להזיקך כשאתה מיפהו במתג ורסן. עדיו לבלום. בשעת עדיו שאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לסוגרו במתג ורסן שלא יקרב אליך, בלימה בלשון משנה לשון מסגר, פיו בולם רגליו מבולמות (במסכת בכורות) , ומנחם חבר לבלום וכן על בלימה (איוב כ"ז) לשון תוכן (סא"א).