פרק לו, ב
נאם פשע לרשע בקרב לבי וגו'. הרי זה מקרא מסורס יש בקרב לבי שהפשע הוא יצר הרע, אומר לרשע שלא יהא פחד אלהים לנגד עיניו, ובקרב לבי כאדם שאומר כמדומה אני.

פרק לו, ג
כי החליק. הפשע על הרשע בחלקלקות בעיניו כדי שימצא הקב"ה את עונו לשנוא אותו.

פרק לו, ד
חדל להשכיל להיטיב. מנע עצמי מהשכיל להיטיב מעשיו.

פרק לו, ה
יתיצב על דרך לא טוב. הקב"ה נתן לפניו דרך הטוב ודרך המות והוא בוחר לו דרך לא טוב.

פרק לו, ו
ה' בהשמים חסדך. בשביל רשעים הללו אתה מסלק חסד מן התחתונים ומגביה אמונתך עד שחקים לסלקה מבני אדם.

פרק לו, ז
צדקתך. יקרה מן הבריות כהררי אל בשביל מעשי הרשעים ומשפטיך באים לעולם עד תהום רבה. דבר אחר: צדקתך כהררי אל מי שאתה רוצה לעשות צדקה עמו אתה מגביהו ומתקפו כהררי אל, לשון תוקף כמו (יחזקאל י"ז) ואת אילי הארץ לקח. משפטיך תהום רבה. מי שאתה רוצה לדון אותו וליקח נקמתך ממנו אתה מורידו עד תהום רבה. משפטיך. יושטיצ"א בלע"ז. אדם ובהמה תושיע ה'. בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם הראשון ומשימין עצמן כבהמה בענוה תושיע ה'.

פרק לו, ח
מה יקר חסדך. אינו כדאי להמשך על הרשעים הללו, אבל בני אדם אשר בצל כנפיך יחסיון הם ירויון מדשן ביתך וגו'.

פרק לו, יב
אל תבואני רגל גאוה. אל תבוא עמי רגל הרשעים הללו בעת קבול שכר להיות חלקם עם הצדיקים, לשון חלק אהלאפרט"יה בלע"ז סא"א. ויד רשעים אל תנדני. ממקומי בבואי לירש משנה חלקי וחלקו של רשע בטובה, כענין שנאמר: (ישעיה ס"א) לכן בארצם משנה יירשו ואז .

פרק לו, יג
שם נפלו פועלי און שם יבינו במפלתם ושם דוחו ולא יכלו קום.