פרק לז, א
אל תתחר במרעים. מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיהם כמו (ירמיה י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם, אאטיר בלע"ז. אל תקנא בעושי עולה. לעשות עולה כמותם.

פרק לז, ב
ימלו. שרו"נט טראנקיי"ץ בלע"ז, לשון כריתה.

פרק לז, ג
בטח בה'. ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס. ועשה טוב. ואז תשכון ארץ לאורך ימים. ורעה אמונה. תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב.

פרק לז, ד
והתענג על ה'. התענג בתפנוקים על משענתו של הקדוש ברוך הוא.

פרק לז, ה
גול על ה' דרכך. גלגל עליו כל צרכיך.

פרק לז, ז
דום לה'. המתן לישועתו כמו (שמו"א יד) אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן, ומנחם חברו לשון דממה כמו וידם אהרן (ויקרא י') וגם כן פתר טוב ויחיל ודומם (איכה ג') ודונש מודה לו. והתחולל. לשון תוחלת. אל תתחר. לאמר ארשיע כמותו ואצליח כמותו.

פרק לז, ח
הרף מאף. הרף מהרשיע שלא יבא עליך אף. ועזוב. דבר המביא עליך חמתו של הקב"ה.

פרק לז, ט
כי מרעים. שאתה רואה עתה מצליחים הם יכרתון.

פרק לז, י
ועוד מעט. כשתמתין עוד מעט תראה כי אין הרשע. והתבוננת על מקומו. ותסתכל על מקום שהיה שם ואיננו כי מת ואבד.

פרק לז, יב
וחרק. כמו חרקו שן ארקיינ"ט בלע"ז, (איכה יד).

פרק לז, יד
חרב פתחו.
הרשעים פתחו, אנקומנצירנ"ט בלע"ז תגר וחרום מתחילים הרשעים מאליהם.

פרק לז, טז
טוב מעט לצדיק. טובים מעט אנשים שהולכים לעזרת הצדיקים. מהמון רשעים רבים. אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמה בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם, מעט אנשים שהיו עם אברהם הצליחו והרגו כל אותן האוכלסין.

פרק לז, יח
יודע ה' ימי תמימים. מכיר את מעשה ימיהם. ונחלתם. וקבול שכרם מאתו לעולם תהיה.

פרק לז, כ
כיקר כרים. כאור ענן בקר הנראה שחרית מלבין על מרחבי בקעה שאינו מתקיים, כרים מישור כמו כר נרחב (ישעיה ל). כיקר. לשון אור יקרות (זכריה י"ד) , ויש פותרין כיקר כרים, ככבוד כבשים שמפטמין אותן לטבח.

פרק לז, כא
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. הקב"ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו.

פרק לז, כב
כי מבורכיו. של צדיקו של עולם יירשו ארץ.

פרק לז, כג
מצעדי גבר. מי שהוא גבור ביראת הקדוש ברוך הוא לע"ס פא"ס דו פארט בלע"ז. כוננו. פורי"נט אפיטיי"ץ בלע"ז.

פרק לז, כד
יפול. לבורג"א בלע"ז, לשון ותפול מעל הגמל (בראשית כ"ד). כי. כמו אם. לא יוטל. לא יושלך להיות נעזב.

פרק לז, כה
נער הייתי. פסוק זה שר העולם אמרו דאילו דוד לא קשיש כולי האי.

פרק לז, כו
כל היום. הצדיק חונן עניים ומלוה להם. וזרעו. זה שהוא זורע לצדקה סופו לברכה.

פרק לז, ל
פי צדיק יהגה. תחלה בלבו חכמה לראות דין שפסקה תורה לכל דבר, ואח"כ לשונו תדבר משפט.

פרק לז, לא
לא תמעד אשוריו. לא יחליקו צעדיו.

פרק לז, לה
ומתערה. משריש כמו (ישעיה י"ט) ערות על יאור, ובלשון משנה יש הרבה אילן שנפשח ומעורה בקליפה. כאזרח רענן. כאחד מאזרחי הארץ הנשרשין וממולאים בנכסים. וכן פירש מנחם כאזרח רענן מתלחלח ומתצמח כאשל הנשרש ואזרח מאזרחי בני אדם אנשי שרשים המה (סא"א).

פרק לז, לז
שמר תם. הסתכלו בדרכי התמימים ללמוד ממעשיהם. כי אחרית לאיש שלום. אם ראשית אין לו אחרית יש לו, אבל פושעים וחטאים ורשעים אחריתם נכרתה ונשמדה יחדיו.