פרק מא, ב
אל דל. חולה לבקרו, כענין שנאמר: (שמו"א י"ג) מדוע אתה ככה דל דאמנון. ביום רעה. זה גיהנם, ובעולם הזה מה שכרו.

פרק מא, ג
ה' ישמרהו ויחייהו. למי שמבקרו ומטיב לו.

פרק מא, ד
על ערש דוי. ערש לי"ט בלע"ז (דברים ג') והנה ערשו ערש ברזל, כשיחלה גם הוא יסעדנו, מהו על ערש דוי זה יום שביעי של חולי שהוא דוה מאוד, כך נדרש באגדת תהלים. כל משכבו הפכת בחליו. אף בשעה שחליו כבד עליו שנהפך כל מרגועו ומנוחתו.

פרק מא, ה
אני אמרתי ה' חנני. אני אין לי מבקרים לטובה וכשאני צועק מתוך חוליי ואומר ה' חנני וגו' אויבי שמחים עלי ואומרים דבר הרע לי מתי ימות וגו'.

פרק מא, ז
שוא ידבר. מראה עצמו כאילו הוא מיצר וכשהוא יושב לפני יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו, מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה.

פרק מא, ח
עלי יחשבו. דבר שהוא רעה לי ומהו המחשבה.

פרק מא, ט
דבר בליעל יצוק בו כל רשעיות שעשה יצוקו וישתפכו בגופו, והואיל ואשר שכב לא יוסיף לקום כך מקללים אותי.

פרק מא, י
הגדיל עלי עקב. מארב כמו (יהושע ח') ואת עקבו מים לעיר.

פרק מא, יב
בזאת ידעתי וגו'. כשתחננו ותקיימנו אדע כי חפצת בי כאשר לא יריע אויבי תרועת שמחה עלי, ואראה כי בתמי תמכת בי.

פרק מא, יד
ברוך ה'. כשאקום מחוליי אברכך כן.