פרק מד, ב
באזנינו שמענו. מכאן אתה למד שהיו מדברים בני קרח בשביל דורות הללו הבאים אחריהם שאילו בשביל עצמם לא היה להם לומר אבותינו ספרו לנו, שהרי הם עצמם ראו נסי המדבר והים והירדן ומלחמות יהושע כך מפורש באגדת תהלים.

פרק מד, ג
תרע לאומים. הרעות לשבעה אומות גדולות ושילחתם מפנינו ,ואתה בידך כחך הורשתם מתוך ארצם ותטעם לאבותינו בתוכה.

פרק מד, ד
רציתם. לשון רצון.

פרק מד, ה
צוה ישועות יעקב. גם לבאים אחרינו.

פרק מד, ו
נבוס קמינו. נרמס ונרפוס אויבינו לשון מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט"ז), תבוס נופת (משלי כ"ז), והיו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י').

פרק מד, י
אף זנחת ותכלימנו. אף אם אתה תכלימנו אנו שמך לעולם נודה.

פרק מד, יא
תשיבנו אחור. לשון הוה הוא. שסו למו. בזזו נכסינו איש לו.

פרק מד, יב
זריתנו. אפנדישנו"ש בלע"ז.

פרק מד, כ
כי דכיתנו במקום תנים. כי זה משמש בלשון כאשר, ואף כאשר השפלתנו בארץ ערבה ושוחה מדבר מקום תנים וכסית עלינו בצלמות חשך, אף בכל זאת אם שכחנו שם אלהינו הוא יחקור זאת כי הוא יודע תעלומות וגו'.

פרק מד, כג
כצאן טבחה. כצאן של טבח.

פרק מד, כז
ופדנו למען חסדך. אין אנו באים בכח מעשינו אלא למען חסדך עשה.