פרק מה, א
על שושנים. לכבוד תלמידי חכמים יסדו השיר הזה שהם רכים כשושנים ונאים כשושנים ומרטיבים מעשים טובים כשושנים. משכיל. ע"י תורגמן. שיר ידידות. שיר אהובים שיר של שבח להם להאהיבם על הבריות ולהאהיב תורתם עליהם.

פרק מה, ב
רחש לבי. כך התחיל המשורר בשירו השריץ לבי בקרבי דבר טוב בשבחך, אתה ת"ח רחש לשון נענוע וכן כל לשון שירוץ וריחוש. אומר אני מעשי למלך. השיר הזה שיסדתי ועשיתי אני אומרו למלך, שנאמר: (משלי ח') בי מלכים ימלוכו. לשוני. צח בשירים כעט סופר מהיר, ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן מהיר בלשון ערבי בקי.

פרק מה, ג
יפיפית מבני אדם. העוסקים במלאכה חיי שעה, למה לפי שהוצק חן בשפתותיך להורות כהלכה, הוצק כמו נשפך כמו מוצקות (זכריה ד') , ויצק עליה שמן (ויקרא ב'). על כן ברכך. כמו שנאמר: ה' עוז לעמו יתן ומה שכרן ה' יברך את עמו בשלום (לעיל כ"ט).

פרק מה, ד
חגור חרבך על ירך. להלחם מלחמתה של תורה והוא הודך והוא הדרך.

פרק מה, ה
על דבר אמת. להורות כדת ולהתנהג בענות צדק. ותורך. התורה ודבר האמת שתעסוק בו היא תורה אותך טכסיסי המלחמה לעשות ימינך נוראות, לפי שהזכיר תלמוד תורה בלשון מלחמה נופל בו לשון ימין המיומנת להלחם, כלומר הסדר להלחם ביד ימין.

פרק מה, ו
חציך שנונים. בלב אויבי המלך שנונים אגיישו"ץ בלע"ז, והרי זה מקרא מסורס מצינו שהתלמידים קרוים חצים, שנאמר: כחצים ביד גבור כן בני הנעורים (לקמן קכ"ז) ותלמידי חכמים המזויינים בהלכה קרוים אויבים זה לזה לפי שעה, שנאמר: לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער (שם). עמים תחתיך יפלו. בשכר התורה יפלו העובדי גלולים תחתיהם של ישראל.

פרק מה, ז
כסאך אלהים. כסאך שר ושופט לעולם ועד, כענין שנאמר: נתתיך אלהים לפרעה (שמות ו'). ולמה, בשביל ששבט מישור שבט מלכותך, שמשפטיך אמת וראוי אתה למלוך.

פרק מה, ח
משחך וגו' שמן ששון. כל לשון גדולה נופל עליה לשון משיחת שמן כדת המלכים.

פרק מה, ט
מר ואהלות קציעות. קידה מתרגמינן קציעתא. כל בגדותיך. כל בגדיך מריחים כריח בשמים, ומדרשו כל בגדותיך וסרחוניך מתכפרים ומריחים ריח ערב. מן היכלי שן מני שמחוך. יותר מהיכלי שן משובחים ההיכלות המתוקנים לך בגן עדן לשמחך בהם, שן איבוייר"א בלע"ז, מני שמחוך היכלות אשר מני הם שמחוך הנותנים שכרך.

פרק מה, י
בנות מלכים. יהיו מבקרות אותך, כענין שנאמר: ושרותיהם מיניקותיך (ישעיה מ"ט). ביקרותיך. קו"ף דגוש לפי שהוא לשון בקור ואף על פי שכתוב יו"ד לפניה, ראיתי בנקוד רב סעדיה תיבה זו סדורה עם מי נתן למשיסה יעקב (שם מ"ב) שכתוב בו יו"ד והסמ"ך מודגשת, ומנחם חברו לשון יוקר כמו יקר מכלי פז (סא"א). שגל. מלכה כמו והשגל יושבת אצלו (דניאל ה) ואשתיו בהון שגלתיה ולחינתיה, אשתך תתיצב לימינך. בכתם אופיר. בקבוצת עדי זהב הבא מאופיר.

פרק מה, יא
שמעי בת וראי. שמעי כנסת ישראל וראי דרך הטוב. והטי אזנך. לתורה. ושכחי עמך. מעבר הנהר שאת גדילה ביניהם. ובית אביך. עבודת אלילים שעבדו אבותיך בעבר הנהר.

פרק מה, יב
ויתאו המלך יפיך. ואם תעשי כן יתאוה המלך הקב"ה לנוי מעשיך.

פרק מה, יג
ובת צר במנחה פניך יחלו. כמו (שמות ל"ב) ויחל משה ובשכר זה תזכו שיביאו לך אשכרים ודורון, אותם שהם עכשיו עשירי עם.

פרק מה, יד
כל כבודה בת מלך פנימה וגו'. אותם שכל כבוד תלוי בהם והם כנסיות של מלך אשר נהגו עצמם בצניעות עתה בגדיהם חשובים ממשבצות זהב של כהנים גדולים, משבצות קאטונ"ש בלע"ז.

פרק מה, טו
לרקמות תובל למלך. בבגדי רקמה יביאום מנחה למלך על כל הארץ, רקמות אברודי"ץ בלע"ז זה שנאמר: והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה וגו' (ישעיה ס"ו). בתולות אחריה רעותיה. ילכו אחריהם, כענין שנאמר: (זכריה ח') והחזיקו בכנף איש יהודי וגו' לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם. מובאות לך. כלפי הקב"ה אמרו המשורר.

פרק מה, יז
תחת אבותיך וגו'. לכל אחד מישראל אמר.

פרק מה, יח
אזכירה שמך. כלפי הקב"ה אמרו המשורר.