פרק מו, א
על עלמות. שם של כלי שיר בדברי הימים.

פרק מו, ג
בהמיר ארץ. לעתיד לבא ביום שנאמר: והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא), ראו בני קרח נס שנעשה להם שנבלעו כל סביבותיהם והם עמדו באויר ואמרו לישראל ברוח הקדש, שדוגמת הנס הזה יהיה עשוי להם לעתיד.

פרק מו, ד
יהמו יחמרו מימיו. יגרשו רפש וחומר וטיט (שם נז) כמשפטם, ומנחם חברו כמו מעי חמרמרו, (איכה ב') רגורזרונ"ט בלע"ז. ירעשו הרים בגאותו. של הקב"ה שנזכר בראש המזמור.

פרק מו, ה
נהר פלגיו. שושרויישיל"ש בלע"ז, נהר גן עדן.

פרק מו, ז
המו גוים. לשון הומה. תמוג. תמס, כן פתר מנחם (שמות טו) נמוגו כל יושבי כנען, וכן למוג לב (יחזקאל כא) , אבל דונש פתר אותם לשון הנעה. וכן (שמו"א י"ד) ההמון נמוג וילך והלום וכן כלם.

פרק מו, ט
אשר שם שמות. אשר שם ארצות הגוים שממה.

פרק מו, י
משבית מלחמות. מעלינו עד קצה הארץ שכל ארצות הגוים יהיו עמנו בשלום. קשת הגוים ישבר. עגלות ישרף באש. רוכבי מלחמות העכו"ם.

פרק מו, יא
הרפו. עצמכם מלבוא עוד על ירושלים. ודעו כי אנכי אלהים וגו'. שאעשה בכם דין. ארום בארץ. אתרומם בנקמתי אשר אעשה.