פרק ה, א
אל הנחילות. מנחם פתר בכולן נחילות ועלמות גיתות ידותון כלם שמות כלי זמר הם ונעימות המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו הכלי. ומדרש אגדה יש מפרשים נחילות לשון נחלה ואין זה משמעות התיבה וגם ענין המזמור אינו מדבר בנחלה, ויתכן לפתור נחילות גייסות כמו נחיל של דבורים וכמו (תהלים יח) ונחלי בליעל. ותרגם יונתן סיעת חייבין תפלה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל ואומר המשורר מזמור הזה בשביל כל ישראל.

פרק ה, ב
אמרי האזינה ה'. כשיש בי כח לשאול צרכי לפניך וכשאין בי כח להתפלל לפניך והדאגה עצורה בלבי בינה הגיגי, הבן הגיון לבי כך מפורש במדרש. כל בינה שבמקרא הטעם תחת הנון חוץ מזה וחבירו (באיוב לה) ואם בינה שמעה זאת, שאינו שם דבר אלא לשון הבין כמו (משלי כג) בין תבין את אשר לפניך לפיכך הטעם תחת הבי"ת.

פרק ה, ד
בקר תשמע קולי. בבוקר אני קורא לך עליהם שהוא עת משפט ברשעים, כמו שנאמר: לבקרים אצמית כל רשעי ארץ (לקמן קא) היה זרועם לבקרים (ישעיה לג) כי בבקר בבקר יעבור. (שם כח). בקר אערך לך. תפלתי על זאת, אערוך לשון מערכה הוא כך חברו מנחם. ואצפה. שתעשה בהם משפטים.

פרק ה, ה
כי לא אל חפץ רשע אתה. ונאה לך לאבד הרשעה מן העולם. לא יגורך רע. לא יגור אצלך.

פרק ה, ו
הוללים. משתטים ובלשון משנה מעורבבין.

פרק ה, ז
איש דמים ומרמה. זה עשו וזרעו.

פרק ה, ח
ואני. אבא ביתך להודות לך ברב חסדך שהפלאת עלינו, להראותינו נקמה מהם.

פרק ה, ט
שוררי. עויני המצפים שאבגוד בך ותעזבני, שוררי כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב.

פרק ה, י
כי אין בפיהו נכונה. נראים כאוהבים והם אויבים. קרבם הוות. מחשבותם מרמה. קבר פתוח גרונם. לבלוע יגיע אחרים כקבר הבולע את הגוף. יחליקון. דברי חלקלקות.

פרק ה, יא
ממועצותיהם. שהם יועצים על ישראל, ואז ישמחו כל חוסי בך.

פרק ה, יב
ותסך עלימו. תגונן ותסוכך עלימו. ויעלצו בך. כשיראו שאתה תברך צדיק יעקב וזרעו.

פרק ה, יג
כצנה. המקפת שלש רוחותיו של אדם. רצון. נחת רוח אפימנ"ט בלע"ז. תעטרנו. תסובבנו כמו (שמו"א כג) ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו.