פרק נ, א
אל אלהים ה'. אקרא אלהי האלהים ה' שמו. דבר ויקרא ארץ. והוא הופיע מציון שהוא מכלל יופי.

פרק נ, ב
מכלל. שם דבר פרמנ"ט בלע"ז.

פרק נ, ג
יבא אלהינו ואל יחרש. עוד על דם עבדיו השפוך.

פרק נ, ד
יקרא אל השמים. לפקוד על שר האומות שבמרום. ואל הארץ. לפקוד על מלכי העכו"ם. לדין עמו. לנקום נקמת עמו כמו כי ידין עמו ודם עבדיו יקום (דברים ל"ב).

פרק נ, ה
אספו לי חסידי. ועוד יקרא לשמים ולארץ שיאספו לו הגליות, כענין שנאמר: עורי צפון ובאי תימן (שיר השירים ד'). כרתי בריתי עלי זבח. שקבלו את התורה בברית וזבח, כענין שנאמר: הנה דם הברית אשר כרת ה' וגו' (שמות כ"ד).

פרק נ, ח
לא על זבחיך אוכיחך. אם אינך מביא לי זבחיך ולא עולתיך נגדי תמיד, איני שם עיני ולבי על כך.

פרק נ, ט
לא אקח מביתך פר. לא שלך הם אלא שלי. ממכלאותיך. הוא דיר הצאן כמו גזר ממכלה צאן (חבקוק ג') פאר"ק בלע"ז.

פרק נ, י
בהמות בהררי אלף. הוא המתוקן לסעודת העתיד שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים, ויש מפרשים אלף הרים או אלף פרסאות או שם אלף פרים, ויש מפרשים שהוא כמו שגר אלפיך, כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר.

פרק נ, יא
וזיז שדי עמדי. רמש השדה זיז על שהם זזים ממקום למקום אישמובימנ"ט בלע"ז. עמדי. אני יודע את כלם.

פרק נ, יג
האוכל בשר אבירים. לא אמרתי לך להביא זבח שאני צריך לאכילה אלא נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני.

פרק נ, יד
זבח לאלהים תודה. התודה על מעשיך ושוב אלי זהו זבח שאני חפץ בו, ואחר כך שלם לעליון נדריך כי אז יתקבלו לרצון.

פרק נ, טו
ותכבדני. שזה הוא כבודי שאושיע את הבוטחים בי.

פרק נ, טז
ותשא בריתי. תורתי.

פרק נ, יח
ותרץ עמו. נתרצית ללכת עמו.

פרק נ, יט
תצמיד מרמה. תרגיל אצלך רמיה לדבר רעה, תצמיד אגוטא"ש בלע"ז, כמו (במדבר י"ט) צמיד פתיל (סא"א).

פרק נ, כ
תשב. במושב לצים. בבן אמך. שאין לך דין וריב עמו שאינו יורש עמך. דופי. דבר גנאי לדחותו לשון יהדפנו.

פרק נ, כא
דמית. סבור אתה שאהיה כמוך להתרצות במעשיך הרעים, ויש מפרשים דמית כי אינני יודע הנסתרות.

פרק נ, כג
זובח תודה. המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני. ושם דרך. השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי.