פרק נא, ה
וחטאתי נגדי תמיד. מתוך שאני מתחרט ודואג עליו דומה לי כאילו הוא לפני תמיד כל שעה.

פרק נא, ו
לך לבדך חטאתי. לפיכך בידך לסלוח ואף מה שהרעותי לאוריה לא חטאתי אלא לך שהזהרת על הדבר. למען תצדק בדברך. כמו במנהגך, (סא"א) כח היה לי להתגבר על יצרי אלא שלא יאמרו העבד נצח את רבו שאמרתי לפניך בחנני ונסני (לעיל כ"ו) ובחנתני ולא נמצאתי שלם כדי שתצדק אתה ולא אני. דבר אחר: למען תצדק בדברך אם תמחול לי תצדק בדינך לנכח כל הרשעים שאינם שבים, שלא יוכלו לומר כאילו עשינו תשובה לא הועלנו.

פרק נא, ז
הן בעוון חוללתי. ואיך לא אחטא ועיקר יצירתי ע"י תשמיש הוא שכמה עונות באים על ידו. דבר אחר: עיקר יצירתי מזכר ונקבה שכלם מלאים עון, יש מדרשים למקרא זה ואינם מתיישבים לפי ענין המדבר במזמור. יחמתני. לשון חמימות כמו (בראשית ל) ויחמנה הצאן בבואן לשתות (סא"א).

פרק נא, ח
הן אמת חפצת בטחות. והריני מודה על האמת כי חטאתי. בטוחות. אלו כליות שהן חלקות, ומנחם חברו עם כמטחוי קשת (בראשית כ"א) , וכן מי שת בטוחות חכמה (איוב ל"ח) פתרונו לשון משך, כי כאשר יש לקשת משך כן יש משך לדעת (סא"א). ובסתום חכמה תודיעני. ובלב שהוא סתום הודעתני חכמה להתודות.

פרק נא, ט
תחטאני באזוב. כמו שמטהר המצורע וטמא מת.

פרק נא, י
תשמיעני ששון ושמחה. סליחת החטא. עצמות דכית. כשכעסת עלי.

פרק נא, יב
לב טהור ברא לי אלהים. שלא אכשל עוד.

פרק נא, יג
ורוח קדשך אל תקח ממני. שלא יהא רוח הקודש מרוחק ממני (סא"א).

פרק נא, יד
השיבה לי ששון ישעך. רוח הקודש שנסתלק מעלי. נדיבה. לשון נדיבות קצינות.

פרק נא, טו
אלמדה פושעים דרכיך. וממני ילמדו וישובו אם יראו שתסלח לי.

פרק נא, טז
הצילני מדמים. שלא אמות בחרב על עונשו של אוריה שהרגתי.

פרק נא, יז
אדני שפתי תפתח. מחול לי ויהי לי פתחון פה להגיד תהלתך.

פרק נא, יח
כי לא תחפוץ זבח. שאין זבח חטאת בא על המזיד. ואתנה. שאם תחפוץ אתננו לך.

פרק נא, כ
היטיבה. לבנות בית מקדשך בתוכה בימי שלמה בני.