פרק סד, ב
שמע אלהים קולי בשיחי. מזמור זה דרשוהו בעלי אגדות תהלים על דניאל שהושלך לגוב אריות ויפה נופל כל לשון המזמור על האגדה, צפה דוד ברוח הקדש כל המאורע לו והתפלל עליו שדניאל מזרעו היה, כמו שנאמר: לחזקיה (ישעיה ל"ט) ומבניך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל, אלו דניאל חנניה מישאל ועזריה. מפחד אויב. אלו האחשדרפנים שנתיעצו עליו, שנאמר: (דניאל ו') אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעון עלה להשכחה לדניאל.

פרק סד, ג
מרגשת פעלי און. שהם מתרגשים לבקש לי עלילות מות, כדכתיב: ארגישו על מלכא וגו' (שם).

פרק סד, ד
דרכו חצם. הוא לשונם הרע.

פרק סד, ה
לירות במסתרים תם. יורוהו בחציהם.

פרק סד, ו
יספרו לטמון מוקשים. ידברו אל המלך בערמה דברים טמונים שאפילו המלך לא הבין למה היו עושין כך והם היו מתכוונים לטמון לדניאל מוקשים להלכד בהם, שאמרו לדריוש אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו' לקיימא קיים מלכא וגו' (שם), שלא יתפלל שום אדם תפלתו לפני שום אלוה חוץ ממך עד שלשים יום.

פרק סד, ז
יחפשו עולות. מבקשים עלילות, כמו שנאמר: (שם) הוו בעון עלה להשכחה לדניאל. טמנו. בלבם ולא גילו דעתם את חפש העלילה המחופש על ידם וקרב מחשבותם עומק לבם. וקרב איש. איש מהם כל אחד ואחד טמן מחשבתו.

פרק סד, ח
ויורם אלהים. ירה אותם לגוב האריות, כדכתיב: (שם) ואמר מלכא והיתיו לגבריא אליך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו וגו'.

פרק סד, ט
ויכשילהו עלימו לשונם. הכשלון שדימו להכשילו עלימו נהפך לשונם. יתנודדו. בראשם להניע ראש ולשחוק עליהם כל רואה בם.

פרק סד, יא
ישמח צדיק. דניאל. ויתהללו כל ישרי לב. יתפארו על יושר לבם וישתבחו בעצמם כי בטוחים הם שהקב"ה בעזרתם.