פרק ז, א
שגיון לדוד. מנחם אמר שגם זה אחד משמות הזמר על שם הכלי וכן פירש על שגיונות, ורבותינו פירשו לשון משגה, שנתודה ונתפלל על השגיון שאמר שירה על מפלתו של שאול, כמו שנאמר: וידבר דוד לה' וגו' (שמו"ב כב). אבל ענין המזמור אינו מוכיח על כך, ואומר אני על עסקי עבודת עכו"ם ה' ידין עמים ואומר אני שאמרו על עסקי ישבי בנוב (שם כא) שבא עליו על עונשו של שאול כמו שפירשו רבותינו שאמר לו הקב"ה על ידך נטרד דואג האדומי על ידך נהרג שאול ובניו כו' כדאיתא בחלק שגיאות שבקש דוד להקב"ה להמסר ביד שונא ולא יכלה זרעו, סא"א. הפך דוד את תפלתו והתפלל שלא יפול ביד אויב וכן פתרונו משגה שר דוד לה' על ששגג לומר להקב"ה למוסרו ביד אויב על דברי שאול שנהרג על ידו. דבר אחר: על שגיון כנף המעיל אשר כרת לשאול. כוש. מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו.

פרק ז, ג
פורק. לשון פרקו נזמי הזהב (שמות לב).

פרק ז, ד
אם עשיתי זאת. מה שמפרש אחריו.

פרק ז, ה
אם גמלתי שולמי רע. אם גמלתיו כגמולו. ואחלצה צוררי ריקם. שיחתי את חליצתו בכרתי את כנף מעילו, אם להשחית ולחלצו ולהעמידו ריקם ובשנאה עשיתי אלא להודיעו שהיה מסור בידי להרגו ולא הרגתיו, ואחלצה לשון הפשטת בגדים.

פרק ז, ז
קומה ה' באפך. על שונאי כגון ישבי ואחיו ופלשתים שלא אמסר בידם. הנשא. התפאר להראות נקמת עברה בהתעברך עליהם. ועורה אלי. שאוכל לעשות בהם משפט נקמה אשר צוית והיכן צוית, תרועם בשבט ברזל (לעיל ב) ואיבתי את אויביך (שמות כג) זה מצאתי במדרש.

פרק ז, ח
ועדת לאמים תסובבך. אם יחזרו אחריך להושיעם אל תשמע לקולם, התרחק מעליהם ושוב ושב במקומך במרום רפיש"א בלע"ז. דבר אחר: למרום שובה להראות להם שידך על העליונה.

פרק ז, ט
ה' ידין עמים. הפוך הדין מעלינו ותנהו על הרשעים, ידין לשון יסורין. שפטני ה' כצדקי. שפוט לפי מעשים טובים שבידם ולא לפי העבירות.

פרק ז, י
יגמר. לשון כליון וכן פתר מנחם גמר אומר (לקמן טז) גמר חסיד (לקמן יב) וכן כלם (סא"א). ותכונן צדיק ובוחן לבות. אתה יודע מי הוא הצדיק שתכוננהו. אלהים צדיק. כן שמך.

פרק ז, יב
שופט צדיק. אתה לשפוט צדק. זועם בכל יום. כשרואה את מעשה הרשעים.

פרק ז, יג
אם לא ישוב. הרשע מרשעו. חרבו ילטוש. הקב"ה עליו ילטוש פורביר"א בלע"ז וידרוך קשתו.

פרק ז, יד
ולו. ולרשע הכין הקב"ה כלי מות. לדלקים. לרודפים כמו כי דלקת אחרי (בראשית לא) וכן פירושו חציו להרוג את הרשעים הדולקים את הצדיקים יפעל הקב"ה ויזמינם להמיתם, כל דליקה לשון רדיפה היא.

פרק ז, טו
יחבל. לשון הריון ולידה כמו (שיר ח) שמה חבלתך אמך. והרה עמל וילד שקר. כל מה שהוא מוליד ויגע הכל משקר בו שאינו מתקיים בידו מתלא אמר כל מה דשקרא מוליד פחתא נסבא.

פרק ז, יח
אודה ה' כצדקו. כשיצדיק הדין הגמור לשפוט הרשעים כרשעם.