פרק עג, א
אך טוב לישראל אלהים. לפי שענין המזמור מדבר בצרות הבאות על עובדי המקום לכך פתח בו כך וזהו פירושו, אע"פ שאני צועק ומתמה על צרותיהם של ישראל, ידעתי כי הקב"ה טוב להם ולטובתם הוא מביא עליהם את הרעה כדי לזכותם לחיי העולם הבא.

פרק עג, ב
ואני. מטרם שומי זאת אל לבי כמעט נטיו רגלי ושופכו אשורי לנטות מאחרי המקום.

פרק עג, ג
כי קנאתי בהוללים. במערבבי דרכיהם אשר הייתי רואה את שלומם, בהוללים מערבבים כמו (ישעיה א') סבאך מהול במים (סא"א).

פרק עג, ד
כי אין חרצובות למותם. לשון אסירה כמו (שם נ"ח) פתח חרצובות רשע, מסגרי כבלי רשע שאוסרין בהן העניים אף כאן אין יסורין למיתתם המתים בהם מהם מתים בריאים כאולם בלא יסורין, ורבותינו פירשו חרצובות נוטריקון, שאין חרידין ועצבין מיום המיתה. דבר אחר: שאין הקב"ה מאחר צביונם (פירוש רצונם).

פרק עג, ו
לכן ענקמתו גאוה. בעבור זה שאין יסורין באין עליהם העניקתם הגאוה לעלות על צוארם גסות הרוח. יעטף שית חמס למו. החמס שעושין עושה אותם שמנים ועוטף את שתותיהם ועגבותיהם בעובי שומן ובשר.

פרק עג, ז
יצא מחלב עינימו. עיניהם בולטות מרוב שומן, כל אדם כחוש עיניו משוקעות. עברו משכיות לבב. יותר ממה שלבם מייחל ומצפה באה להם תאותם, עברו בהם בהשגת ידם את תאות לבם.

פרק עג, ח
ימיקו. את רעיהם. וידברו ברע עושק. לעשוק אביונים. ממרום ידברו. כגון פרעה וסנחריב ונבוכדנצר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה'), מי בכל אלהי הארצות (ישעיה ל"ו), אעלה על במתי עב (שם י"ד), וזהו שתו בשמים פיהם.

פרק עג, י
לכן ישוב עמו הלום. לפי שעמו רואים דרך רשעים צלחה ישובו על דרך הרשעים ללכת בדרכיהם. הלום. כמו מי הביאך הלום (שופטים י"ח) הלום פה. ומי מלא ימצו למו. ומים של פלג המלא הם דברי תורה הם נחשבים למו תמצית ומזלזלים בעיניהם.

פרק עג, יא
ואמרו איכה ידע אל. איכה נוכל לומר שיש דיעה בהקב"ה ותורתו אמת.

פרק עג, יב
הנה אלה רשעים. הם ועוברים על תורתו והרי הם שלוים בעולם ומגדילים כח ועושר. ושלוי עולם. לשון שלוה. השגו. הגדילו, ומנחם פירש ישוב עמו הלום, ישיב הרשע להלום את עמו של הקדוש ברוך הוא והראשון למדתי מדבריו של ר' מאיר בר יצחק שליח צבור זצ"ל.

פרק עג, יג
אך ריק זכיתי לבבי. כל זה מוסב על ואמרו איכה ידע אל, וגם אומר אך לריק ועל חנם אנו שומרים מצותיו של הקב"ה והרי אנו נגועים כל היום.

פרק עג, יד
ותוכחתי. נראית כל היום תמיד מבקר לבקר מתחדשות צרות חדשות.

פרק עג, טו
אם אמרתי אספרה כמו. אמר אסף אם אמרתי בלבי לספר את הכל, כמו שהוא כל מה שעמו אומר על זאת. הנה דור בניך בגדתי. כלומר אשים אותם בוגדים ורשעים.

פרק עג, טז
ואחשבה. בלבי. לדעת זאת. מה היא מדתו של הקב"ה, כן הוא עמל בעיני נראית היתה מדה זאת לי עמל ולא משפט.

פרק עג, יז
עד. אשר באתי. אל מקדשי אל. אשר בירושלים, וראיתי מה שאירע בסנחריב ואז הבינותי לאחרית הרשעים שהוא לאבדון ואמרתי אך כל הטובה הבאה להם חלקות הם, שהקב"ה מחליק להם הדרך שלהם שתהא נוחה וחלקה למען לא יתנו לב לשוב אליו ויאבדו.

פרק עג, יח
אך בחלקות תשית למו. כל הטובה הבאה להם שהרי סופם הפלתם למשואות.

פרק עג, יט
מן בלהות. מן שדים.

פרק עג, כ
כחלום מהקיץ. כשינה שאין לה קץ שהוא שינת עולם כן היתה להם ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור (ישעיה ל"ז). אדני בעיר צלמם תבזה. בירושלים שהרעו עליה שם נתבזה צלם דמותם ונשרפו כלם.

פרק עג, כא
כי יתחמץ לבבי. מטרם שראיתי מפלה זו ברוח הקדש היה לבבי מתחמץ על דרך הרשעים שצלחה, ובכליותי הייתי משתונן, לשון חרב שנון, וכשהוא מתפעל התי"ו ניתנת באמצע שורש התיבה כדרך כל תיבה שיסוד תחילתה שי"ן.

פרק עג, כב
ואני. הייתי בער ולא הייתי יודע מה היא המדה וכבהמה הייתי עמך. ואני. אע"פ שהייתי רואה כל זה תמיד הייתי עמך ולא זזתי מיראתך.

פרק עג, כג
אחזת ביד ימיני. להחזיקני ביראתך כשקרבו רגלי לנטות מדרכך כמו שאמר למעלה כמעט נטיו רגלי.

פרק עג, כד
תנחני. נחיתני. ואחר כבוד תקחני. אילו היה טעם על כבוד היה פתרונו לאחר שהשלמת לסנחריב כל הכבוד שפסקת לו תקחנו אליך הפלאת נסיך לישראל והחרבת את סנחריב עכשיו שהטעם על ואחר זה פתרונו ואחרי כן לכבוד תקחני, משכתני אליך לכבוד ולתפארת.

פרק עג, כה
מי לי בשמים. שום מלאך שבחרתי לי לאלוה לא בחרתי אלא אותך.

פרק עג, כו
כלה שארי. נתאוה בשרי ולבבי לך. כלה שארי. לשון תאוה כמו (לקמן קי"ט) כלתה לתשועתך נפשי.

פרק עג, כז
זונה ממך. נפרד ממך.

פרק עג, כח
מלאכותיך. שליחותיך רוח הקודש הבא בלבי לאמרו.