רשי, תהלים פרק עו
פרק עו, ד
שמה שבר רשפי קשת. של סנחריב ואוכלוסיו, רשפי קשת אין רשפי קשת לשון רשפי אש, שאין לשון רשפי אש נופלים בקשת וזה רפי ורשפי אש דגוש ורשפי קשת לשון ולחומי רשף (דברים ל"ב) דמתרגמינן עוף, ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה'), וכן ומקניהם לרשפים (לקמן עח) לצפרים, וכן ובני רשף בני עפיפה הם שדים יגביהו לעוף אף זה לשון חצים המעופפים, כענין שנאמר: ומחץ יעוף יומם, שמה שבר רשפי קשת חצים שהקשת מעופף, וכל המזמור הזה מדבר במפלת סנחריב שלא מצינו אויב נופל בירושלים אלא הוא.
פרק עו, ה
נאור אתה אדיר. לשון נאר מקדשו (איכה ב') נארת ברית עבדך (לקמן פט) מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם, נאור על שם מעשיו נקרא כמו חנון ורחום, וקנא על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא.
אדיר מהררי טרף. חזק מענקים טורפים הגבוהים כהרים ולנגדך אין גבורתם נודעת.
פרק עו, ו
אשתוללו. כמו השתוללו כמו (דבהי"ב כ') ואחרי כן אתחבר אחזיה עם יהושפט כמו התחבר ונגזר אשתוללו מגזרת (איוב יב) מוליך יועצים שולל, והוא לשון משגה ושלו כשוטים שוגים והתי"ו נופלת בלשון המתפעל באמצע התיבה בכל תיבה שתחילתה שי"ן.
נמו שנתם. נרדמו בשינה לשון תנומה.
ולא מצאו. ידיהם וכחם כשבאת ליפרע מהם.
פרק עו, ז
נרדם ורכב וסוס. וי"ו של ורכב טפילה היא כמו (בראשית לו) אלה בני צבעון ואיה וענה וי"ו של ואיה טפילה היא.
פרק עו, ח
מאז אפך. משעה שאתה כועס.
פרק עו, ט
משמים השמעת דין. כשנתנבא ישעיה על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו, ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטה.
פרק עו, י
בקום למשפט אלהים. לעשות משפט מאויביו להושיע חזקיהו וסיעתו.
פרק עו, יא
כי חמת אדם תודך. כעסן של רשעים גורם שהבריות מודים להקדוש ברוך הוא כשהם מראין כעסם והקב"ה נפרע מהם הכל מקלסין לפניו ואף הם עצמם מקלסין לפניו כשרואין שאין כעסן כלום כמו שמצינו (דניאל ג) בנבוכדנצר כשהשליך חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש מה נאמר שם בריך אלההון די שדרך וע"י כן
שארית החמת תחגור תעכב ותחדול שאר הרשעים מעוכבים ונמנעים מלהראות גאותם וחמתם, תחגור לשון עכבה בלשון משנה פגימת הסכין כדי שתחגור בו הצפורן, ושמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון בר' יצחק שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה, ויש עוד לפתור חגירה זו כמשמעה לשון חגורה ופירושו לך נאה לחגור חימה ולעטוף קנאה, כי הכח והיכולת שלך ולשון שארית זה הוא מאחר שחמת אדם אינו כלום נשארו כל חגורות חימה לך.
פרק עו, יב
נדרו ושלמו. נדריכם.
כל סביביו. השומעים תשועה זו וכן עשו כמ"ש (ישעיה יט) יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צבאות.
יובילו שי למורא. למה לפי שבעת חפצו.
פרק עו, יג
יבצור רוח. גסה של נדיבים ממעט גאותם, יבצור ימעט כמו (בראשית יא) לא יבצר מהם.