פרק עט, א
לעיים. לגלים ומהו מזמור והלא קינה היא אלא לפי שנאמר: (איכה ד') כלה ה' את חמתו ובמה כלה ויצת אש בציון מזמור ושיר הוא ששפך חמתו על עצים ועל האבנים ולא עשה כליה בבניו.

פרק עט, ב
בשר חסידיך. והלא רשעים היו אלא משקבלו פורענותם הרי הם חסידים וכן הוא אומר (דברים כה) ונקלה אחיך כיון שלקה אחיך הוא, כן מפורש באגדה.

פרק עט, ד
וקלס. לשון דבה לדבר בם כמו למשל.

פרק עט, ה
עד מה. עד מתי. תאנף. תקצוף. קנאתך. חמתך שאתה מקנא להנקם לשון אל קנא (שם ד') אנפרטמנ"ט בלע"ז.

פרק עט, יא
הותר. פתח אסירים ממסגר שלהם כמו (לקמן קמ"ו) מתיר אסורים, שלח מלך ויתירהו (לקמן ק"ה). בני תמותה. בני הנהרגת עליך, תמותה אנמוריניד"א בלע"ז, ויש דוגמתו בלשון חכמים מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות ופירושו בשר מסוכנת ששחטה, במסכת קידושין.