פרק פז, א
יסודתי בהררי קדש. יסודת מזמור זה על הר ציון וירושלים יסדו המשורר.

פרק פז, ג
נכבדות מדובר בך. את ירושלים דברי כבוד נדברו בך מפי הקב"ה ומהו הן הנכבדות שאת עיר האלהים סלה.

פרק פז, ד
אזכיר רהב ובבל ליודעי. עוד זאת דיבר עליך אזכיר את מצרים ואת בבל על יודעי להביא מנחה, כענין שנאמר: (ישעיה ס"ו) והביאו את כל אחיכם וגו' מנחה לה'. הנה פלשת וצור עם כוש. גם הם כמצרים ובבל יתנו לב לבקש ולזכור את כל א' וא'. זה יולד שם. זה היה ממשפחות הנולדים בציון, כענין שנאמר: (שם כ"ז) ואתם תלוקטו לאחד אחד.

פרק פז, ה
ולציון יאמר איש ואיש יולד בה. וכשיביאום מנחה לה' בציון יאמר להם על כל אחד ואחד זה מאותם שגלו ממך ומתולדותיהם, ענין אחר המשורר אומר אזכיר לעמי וליודעי את גדולות מצרים ובבל שהם רואים עתה את גדולתם, הנה פלשת וצור עם כוש מפני שהם סמוכים לרהב ובבל מנשאים אותם כל האומות ואומרים עליהם זה יולד שם במצרים ובבל. ולציון יאמר וגו'. והשבח הזה שהוא עכשיו לרהב ובבל יסוב לציון ועליה יהו אומרים פלוני ופלוני יולד בה. והוא יכוננה עליון. והקב"ה יכוננה למעלה מכל העיירות.

פרק פז, ו
ה' יספור בכתוב עמים וגו'. מקרא מסורס זה וסלה האמור לסופו מוסב כלפי ראשו ה' יספור בכתוב עמים סלה, כלומר לעתיד כשיכתוב הקב"ה את העכו"ם לדראון ימנה את ישראל הנבלעים בתוכם ואת הנאנסים ביניהם ויוציאם מתוכם, ויאמר זה יולד מאותם של ציון ויברור אותם לו, וזה שאמר ישעיה (שם ס"ו) וגם מהם אקח לכהנים וללוים מן הגוים המביאים אותם מנחה אקח הנבלעים בתוכם ויהיה בהם כהנים ולוים שאינם נכרים ולפני גלוים הם אמר ה', והיכן אמר (דברים כ"ט) הנסתרות לה' אלהינו.

פרק פז, ז
ושרים כחוללים. על זאת, כחוללים לשון מחוללים. כל מעיני. כל קרבי. בך. בישועתך.