פרק פח, א
על מחלת לענות. על חולת אהבה וענויה שהיא מעונה ביסורי הגלות. להימן האזרחי. אחד מן המשוררים בכלי שיר ויסדוהו בני קרח את המזמור הזה שיאמרהו הימן על הדוכן. להימן האזרחי. מבני זרח בן יהודה היה שהוא מיוחס (בדבהי"א ב') ובני קרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולם חמשה היו חכמים גדולים, כמו שנאמר: בשלמה (מלכ"א ד') ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויסדו מזמורים ונקבעו בספר תהלים לכך נקראו בני מחול, כך מצאתי בפירושים מדוייקים. משכיל. כל מקום שנאמר: משכיל ע"י תורגמן נאמר, שהיה הנביא מעמיד תורגמן לפניו וכשרוח הנבואה באה לו אומר את הנבואה לתורגמן והוא משמיעה.

פרק פח, ב
יום צעקתי. וגם בלילה אני נכון נגדך.

פרק פח, ד
כי שבעה ברעות נפשי. על כנסת ישראל הוא אומר.

פרק פח, ה
אין איל. אין כח כמו (לעיל כ"ב) אילותי לעזרתי חושה.

פרק פח, ו
במתים חפשי. הנני בין המתים חפשי מן העולם וכל שהם המתים חפשים מן העולם. מידך נגזרו. ממצותיך נגזרו מן העולם.

פרק פח, ז
בבור תחתיות. הוא הגלות.

פרק פח, ח
סמכה. נשענה ותלה עלי. וכל משברך ענית סלה. משברים לשון גלי הים הם כל סערת אפך בכלם ענית אותי תמיד.

פרק פח, ט
שתני תועבות למו. האומות שהייתי חשובה בעיניהם עכשיו אני נמאסת להם. כלא. נחבש בכלא ואיני יכול לצאת.

פרק פח, יא
הלמתים. הלרשעים שאף בחייהם קרוין מתים, הלהם אתה עושה פלא ונסים. אם רפאים יקומו יודוך. שמא אלו האומות שריפו ידיהם מעבודתך ומתורתך יקומו ויודוך בתמיה.

פרק פח, יב
היסופר בקבר חסדך. אם נמות ביד אויבנו כלום נוכל לספר שבחך בקבר.

פרק פח, טז
וגוע מנוער. מת מתוך תשנוק מיתה חטופה, כמו (שמות י"ד) וינער ה' וינער פירש מנחם לשון חביטה כמו (ישעיה ל"ג) נוער כפיו מתמוך בשוחד, (שם נ"ב) התנערי מעפר קומי שבי (שם א') והיה החסון לנעורת (איוב ל"ח) וינערו רשעים ממנה (נחמיה ה') ככה יהא נעור וריק. אפונה. מיושבת ומבוססת אימתך בלבי, אפונה לשון (משלי כ"ה) דבר דבור על אפניו על מכוניו.

פרק פח, יט
מיודעי מחשך. נחשכתי ונחדלתי מהם.