פרק צב, א
מזמור שיר. של לוים (נביאים). ליום השבת. שאומרים אותו בשבתות והוא מדבר בענין העולם הבא שכולו שבת.

פרק צב, ג
להגיד בבקר חסדך. בעת הגאולה. ואמונתך בלילות. ובעוד צרת הגלות להאמין בך שתשמור הבטחתך כל זה נאה וטוב.

פרק צב, ד
עלי עשור ועלי נבל. כנור של עשרה נימין.

פרק צב, ז
איש בער לא ידע. את האמור למטה.

פרק צב, ח
בפרח רשעים כמו עשב. אינם יודעים שהפרחתם אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם.

פרק צב, ט
ואתה מרום. בכל משפטיך ידך על העליונה שהכל מצדיקים עליהם את דינך.

פרק צב, יא
בלותי בשמן רענן. לבלותי בשמן של שררה. בלותי כמו (במדבר טו) בלול בשמן.

פרק צב, יב
בשורי. בעוייני כמו בשוררי. בקמים עלי מרעים. על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני מאחורי הפרגוד שלא יועילו לכלות אותנו, שכך שמעתי.

פרק צב, יג
צדיק כתמר יפרח וגו'. כתמר לעשות פירות וכארז בלבנון להחליף גזעו.

פרק צב, יד
שתולים. יהיו הצדיקים בבית ה'.

פרק צב, טו
ינובון. יצמחון. דשנים. שמנים ורעננים יהיו ואז יגידו כי ישר ה'.