מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ -
אמר ר' בר אבהו בש"ר אחא:
יודו בי עבודת אלילים ואני מקבלם, שנאמר: בי נשבעתי וגו' כי לך תכרע כל ברך, זה שאמר הכתוב: מכסה פשעיו לא יצליח.

ר' שמעון ור' יהושע בן לוי בש"ר שמואל בר נחמני:
מכל הנטיעות אתה מכסה שרשיהן והן משביחות, האגוז הזה אתה מכסה שרשיו, ואינו משביח,
משל לליסטים שהיה נידון לפני הקוסטינר, כל זמן שהוא מתריס הוא לוקה, הודה - הוא נותן פרקילא, אבל הקב"ה אינו כן, אלא עד שלא הודה - הוא נותן פרקילא, משהודה - נוטל דימוס הוי: ומודה ועוזב ירוחם,

א"ר יודא:
ומודה ע"מ ועוזב ירוחם, כיון שראה משה כן, התחיל שורר עלהן מזמור, שנאמר: מזמור לתודה.
כתוב אחד אומר: עבדו את ה' בשמחה.
וכתוב אחד אומר: עבדו את ה' ביראה.

אם ביראה למה בשמחה ואם בשמחה למה ביראה?
א"ר איבו:
כשתהא עומד להתפלל, יהא לבך עליך שמח, שאתה עובד לאלהים שאין כיוצא בו.

דבר אחר:
עבדו את ה' בשמחה -
יכול שלא ביראה?
תלמוד לומר: עבדו את ה' ביראה.

אמר ר' אחא:
עבדו את ה' ביראה - בעוה"ז, כשתגיע לעתיד לבא: אחזה רעדה חנפים תהיו אתם גלים ברעדה שהבאתי על עובדי אלילים.

בואו שעריו בתודה -
ר' פנחס ור' לוי ור' אחא בש"ר מנחם דמן גליא:
כל התפלות בטלות לעתיד לבא, וההודאה אינה בטלה.
כל הקרבנות בטלות וקרבן תודה אינו בטל, שנאמר: אשלם תודות לך, שתי תודות כנגד תפלה וכנגד הקרבן.
וכן הוא אומר: קול ששון וקול שמחה, קול אומרים: הודו את ה' - הרי תפלת ההודאה. מביאים תודה בית ה' - הרי קרבן תודה.

הודו לו ברכו שמו -
הרי תפלת ההודאה,
מה כתיב אחריו?
(הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו) כי טוב ה' לעולם חסדו.

הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו -
אימתי אנו עמו?
כשאנו צאן מרעיתו, שנאמר: ואתן צאני צאן מרעיתי, אבל כשאנו אריות, הוא שונא אותנו, שנאמר: היתה לי נחלתי כאריה ביער.