תפלה לעני כי יעטוף -
אמר ר' פנחס בש"ר ראובן:
אין אני עומד על דעתו של דוד, פעמים שהוא קורא עצמו דוד, ופעמים שהוא קורא עצמו עני, בשעה שהוא רואה צדיקים עומדים ממנו, כגון: חזקיה ואסא ויהושפט ויאשיה הוא קורא עצמו דוד, ובשעה שהוא רואה רשעים עומדים ממנו, כגון: אחז אמון מנשה, הוא קורא עצמו עני.

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן:
כלפי משה אמרו, שהוא עני ממעשים טובים ממנו.

ר' אלכסנדרי אמר:
כלפי תפלה אמרו.

ר' ברכיה אומר:
דהוא אתי ומלקש לה כענין שנאמר: והיה העטופים ללבן, ואין יעטוף אלא תפלה, כענין שנאמר:

ר"מ ור' יוסי חד מנהון אמר:
אימתי שצריך אדם לתבוע צרכיו תובע צרכיו ואח"כ יתפלל, תפלה לעני - זו התפלה.
אימתי?
כי יעטוף.

וחרינא אמר:
תחלה הוא מתפלל ואחר כך תובע צרכיו, שנאמר: אשפוך לפניו שיחי.
(אימתי)?
[ואח"כ] צרתי לפניו אגיד.

תניא ר' אליעזר אומר:
ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל, שנאמר: תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה.

ר' יהושע אומר:
יתפלל אדם ואחר כך ישאל צרכיו, שנאמר: אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד.

ור' אליעזר נמי:
הא כתיב: אשפוך לפניו שיחי?!
הכי קאמר: אימתי אשפוך לפניו שיחי?
בזמן שצרתי לפניו אגיד,

ור' יהושע נמי:
הא כתיב: תפלה לעני כי יעטוף?!
הכי קאמר: תפלה לעני כי יעטוף, בזמן דלפני ה' ישפוך שיחו.

מכדי קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי במאי קא מיפלגי?
בדרבי שמלאי, דדרש ר' שמלאי:
לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל.
מנא לן?
ממשה רבינו, דכתיב: ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך
וכתיב בתריה: אעברה נא ואראה את הארץ,

אמר ר' יהושע סבר:
ילפינן ממשה.

ור' אליעזר סבר:
שאני משה דגברא רבה הוא.

וחכמים אומרים:
לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה.

אמר רב יהודה אמר שמואל:
הלכה:
שואל אדם צרכיו בשומע תפלה:
תפלה לעני וגו' -
תפלה למשה איש האלהים.
בנוהג שבעולם, שנים נכנסין לדין אחד עני ואחד עשיר, משתק לעני ושומע לעשיר, אבל האלהים אינו כן, הגדולים והקטנים שוין לפניו, השוה משה גדולן של ישראל לעני.

דבר אחר
בנוהג שבעולם, אדם נותן לעני שני ימים או שלשה ימים, אבל האלהים, אדם חי שבעים שנה או שמונים שנה והוא זן אותו.

דבר אחר
עמד אדם בספינה ועמו בהמה וכלים, עמדה רוח סערה בים משליכין הבהמה והכלים ומצילין את האדם, אבל האלהים, הכל שוין לפניו, שנאמר: ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה.

שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג -
אמר ר' אלכסנדר אי:
אמר הקב"ה: שקדתי להכניס בני לארץ ישראל, מיד ואהיה כצפור בודד.
מה צפור זה מתבודד מגג לגג, מגדר לגדר, מאילן לאילן, משובך לשובך, כך כשיצאו ישראל ממצרים היו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, שנאמר: ויסעו ויחנו, וכיון שבאו לסיני נעשו הומניא אחת, ויחנו אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל, באותה שעה אמר הקב"ה: הרי שעה שאתן תורה לבני.

דבר אחר:
שקדתי ואהיה -
אמר הקב"ה: שקדתי להשרות שכינתי בבית המקדש לעולם.

ואהיה כצפור בודד על גג -
מה הצפור הזו בשעה שאתה נוטל את גוזליה היא יושבת כבודדת, כך אמר הקב"ה: שרפתי את ביתי והחרבתי את עירי והגליתי את בני לבין עבודת אלילים, וישבתי לי בדד: איכה ישבה בדד.

כי רצו עבדיך את אבניה -
ר' אבא מנשק כיפי דעכו,
ר' חנינא מתקן מתקליא,
ר' אמי ור' אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא,
ר' חייא בר אבא מיגנדר בעפרה, שנאמר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.

כי בנה ה' ציון נראה בכבודו -
אברהם ראה אותו בנוי וחרב ובנוי. ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה - הרי בנוי כמה דאת אמר: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך.
אשר יאמר היום בהר - הרי חרב ,כמה דאת אמר: על הר ציון ששמם,
ה' יראה - הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, כמה דאת אמר: כי בנה ה' ציון נראה בכבודו.

פנה אל תפלת הערער -
ר' שמואל בר נחמני בש"ר יונתן:
לא היה לו לומר אלא תפלת הערערים, או הערער ולא בזה את תפלתו.
מהו תפלת הערער?
זה דוד ומנשה שהיה ערער ממעשים טובים,

ולא בזה את תפלתם -
זה דוד וחזקיהו, שנאמר: ויסב חזקיהו וגו'.

ר' אחא בש"ר אלכסנדרי:
אשרי אדם שיש לו יתד לתלות עליו.

דבר אחר:
פנה אל תפלת הערער -
אמר ר' יצחק:
כלפי דורות, אמרו: שאין להם לא כהן ונביא ולא בית המקדש שיכפר, אלא התפלה נשתיירה להם, שהם מתפללים אותה בר"ה וביוה"כ, אל תבזה אותה מהם, הוי: ולא בזה את תפלתם.

תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה -
וכי עד עכשו עתידה אומה אחרת להבראות שהוא אומר ועם נברא?!
אלא א"ר יהודה בר' סימון:
זה דורו של מרדכי שנברא בריה חדשה.,

ורבנן אמרין:
אלו הדורות שהם כמתים במעשיהם, ובאים ומתפללים לפניך בר"ה וביוה"כ, ואתה בורא אותם בריה חדשה.
ומה להם לעשות?
ליטול לולבין והדסין ולהלל אותו, הוי: ועם נברא יהלל יה:

ענה בדרך כחי -
שלשה דברים מכחישין כחו של אדם ,ואלו הן:
פחד,
דרך,
ועון.

פחד, דכתיב: לבי סחרחר עזבני כחי.
דרך, דכתיב: ענה בדרך כח.
עון, כשל בעוני כחי:

לפנים הארץ יסדת -
אמר ר' יהודה בר אלעאי:
הדא מסייעא לבית הלל, לפנים הארץ יסדת ואחר כך ומעשה ידיך שמים.