ילקוט שמעוני, תהלים פרק קז
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר -
למה אשר גאלם מיד צר?
ז"ש הכתוב:
למעני למעני אעשה.
למה למעני למעני שני פעמים?
אמר הקב"ה: כשהייתם במצרים גאלתי אתכם, בשביל שמי שלא יתחלל בגוים, הה"ד:
וידעתם כי אני ה', אף מאדום איני עושה אלא למען שמי, שנאמר:
ויושיעם למען שמו.
אמר רבי הונא הכהן:
הוא שמשה מוכיחן בסוף משנה תורה
(וידעת כי) לא בצדקתך וביושר לבבך, הרי שאמר הקב"ה לא עשיתי לא בזכות אברהם יצחק ויעקב, אלא בשביל שמי הגדול.
אמר דוד: הואיל ובשביל שמו עשה, נקלס להקב"ה:
הודו לה' כי טוב.
יאמרו גאולי ה' –
אלו ישראל.
וכן ישעיה אומר:
ופדויי ה' ישובון, לא פדויי אליהו ולא פדויי המשיח אלא
ופדויי ה'.
ויצעקו אל ה' בצר להם -
אמר ר' יצחק:
ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם (כתוב בתרי עשר ברמז תקנ"א).
יורדי הים באניות -
אמר רב יהודה:
ארבעה צריכין להודות:
יורדי הים,
והולכי מדברות
ומי שהיה חולה ונתרפא
ומי שהיה חבוש בבית באסורים ויצא.
יורדי הים מנא לן?
שנאמר:
יורדי הים באניות וגו'
יודו לה' חסדו -
הולכי מדברות מנלן?
דכתיב:
תעו במדבר בישימון דרך וגו'.
יודו לה' חסדו -
מי שהיה חבוש בבית האסורין מנא לן?
דכתיב:
יושבי חשך וצלמות וגו'
יודו לה' חסדו -
מי שהיה חולה ונתרפא, כתיב:
אוילים מדרך פשעם וגו' כל אוכל תתעב נפשם וגו'
יודו לה' חסדו -
מאי מברך?
אמר רב יהודה:
גומל חסדים טובים לחייבים.
וצריך לאמרו קמי עשרה, שנאמר:
וירומוהו בקהל עם.
אמר מר זוטרא:
והוא דאיכא, תרי רבנן בינייהו, שנאמר:
ובמושב זקנים יהללוהו. וינחם אל מחוז חפצם. הנכנס לכרך בחלום חפציו נעשין לו, שנאמר:
וינחם אל מחוז חפצם.
שופך בוז על נדיבים -
האי מאן דפגע באיתתא בעידנא דסלקא מטבילת מצוה, אי איהו קדים ומשמש אחידא ליה לדידיה רוח זנונים, אי איהו קדמה ומשמשה אחידא לה לדידה רוח זנונים.
מאי תקנתיה?
לימא הכי:
שופך בוז על נדיבים וגו'.