שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים -
שנו רבותינו:
אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, כדי שישמע הקב"ה את תפלתו.
וכן הוא אומר: ויבא המלך דוד וישב לפני ה', וכי יש אדם יושב ומתפלל והלא אין אדם מתפלל אלא מעומד, שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל?!
אלא שיישב דעתו עליו וכוון לבו בתפלתו.
וכן הוא אומר: תכין לבם תקשיב אזנך.

אמר ר' שמואל בר נחמני:
אם כוונת לבך בתפלתך, תהא מבושר שנשמעה תפלתך.
וכן הוא אומר: כי עזרא הכין לבבו ויתן כיד ה' הטובה עליו.
וכן אתה מוצא בחזקיהו: כל לבבו הכין לדרוש האלהים.
וכתיב: ויקומו הכהנים והלוים ויברכו וגו' וישמע קולם.
אמר דוד: הריני מכוין את לבי לפניך, שנאמר: נכון לבי אלהים ואחר כך: אשירה ואזמרה. אמר לו הקב"ה: כוונת את לבך, אף אני מכונן כסאך, ונאמן ביתך וממלכתך וגו' כסאך יהיה נכון וגו',

אשירה ואזמרה -
על הכבוד שנתת לי, שנאמר: מי אנכי ומי ביתי כי הביאותני עד הלום, אף אני לא הייתי ישן אלא הייתי מעורר בנבל וכנור, שנאמר: עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר.
וכן: כי גדול [מעל] שמים חסדך.

אמר רב חנא בר ביזנא, אמר ר' שמעון חסידא:
כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו, מיד היה דוד עומד ומתעסק בתורה עד שעלה עמוד השחר (כדכתוב לעיל).

רומה על שמים אלהים -
(כתוב במלכים ברמז רי"ג):

למען יחלצון ידידיך -
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, למה כל דרחים לך מיטרף ועובדיהון נייחין?
מכאן קבעו חכמים, רצה והחליצנו בשבת.

אמר דוד: רבש"ע, למה כל דרחים לך מסכן ועובדיהון עתירין?
כמה דאת אמר: יחלץ עני בעניו,

אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, למה כל דרחים לך תשיש ועובדייהון גברון?
כמה דאת אמר: ועצמותיך יחליץ (כתוב לעיל רמז תשע,ח):

אלהים דבר בקדשו -
דבורו בקדושה וכו' (כתוב ביהושע ברמז ל"ג):

לי גלעד לי מנשה -
דורשי רשומות אמרו:
לי גלעד –
זה אחאב שנפל ברמות גלעד.

לי מנשה –
כמשמעו,

ואפרים מעוז ראשי -
זה ירבעם דאתי מאפרים.

יהודה מחוקקי -
זה אחיתופל דאתי מיהודה.

מואב סיר רחצי -
זה גחזי, שלקה על ידי רחיצה.

על אדום אשליך נעלי -
זה דואג האדומי.

עלי פלשת התרועעי -
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מי שהרג את הפלשתי והוריש את בניך גת, מה את עושה לו?
אמר ליה: עלי לעשותם רעים זה לזה (כל המזמור ברמז תשע"ט):