למנצח לדוד בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי וגו'. -
דרש רבא:
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, מחול לי על אותו עון, שלא יאמר הר גדול שבהן צפור נדדתו (ברמז קמ"ז).

דבר אחר:
מהו הרכם צפור?
אמר ר' חמא:
כשגלו ישראל היו עובדי אלילים שמחים עליהם להגלותם ממקומם.
נודי אין כתיב כאן אלא נודו כלפי מעלן וכלפי מטן אמרו.
כלפי מעלה אמרו: כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו, ואין איש אלא הקב"ה, שנאמר: ה' איש מלחמה, ואין מקומו אלא בית המקדש, שנאמר: זאת מנוחתי עדי עד:

כי הנה הרשעים ידרכון קשת -
(ברמז תי"ב):

כי השתות יהרסון. -
רב יהודה ורב עינא
חד אמר:
אילו חזקיהו וסיעתו נהרסין צדיק מה פעל.

וחד אמר:
אילו בית המקדש יהרס צדיק מה פעל.

עולא אמר:
אילו מחשבותיו של אותו רשע אינן נהרסות, צדיק מה פעל.
בשלמא למאן דאמר מחשבותיו של אותו רשע, היינו דכתיב כי השתות יהרסון.
ולמאן דאמר נמי בית המקדש, דתנן: אבן אחת היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתיה היתה נקראת, אלא למען דאמר חזקיה וסיעתו היכא אשכחנא צדיקי דאתקרו שתות?
דכתיב: כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל, ואיתימא מהכא: הגדיל עצה הפליא תושיה.
אמר רבי יוחנן:
למה נקרא שמה תושיה?
שמתשת כחו של אדם.

דבר אחר:
שניתנה בחשאי מפני השטן.

דבר אחר:
דברים של תהו שהעולם משותת עליהם.

דבר אחר:
אמר דוד לפני הקב"ה: אם נטשת ועזבת את יעקב שהוא שתיית עולם, שנאמר: וצדיק יסוד עולם מה פעולות פעלת לפועלי מצות?
אם השיתין שהם רואין את התהום עמדו רשעים ופגרום צדיק העולם וכו'.

אמר ר' זעירא:
נשיין דנהגין דלא למשתי יין מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן השתיה.
ומה טעם?
כי השתות יהרסון צדיק מה פעל.
כל הדברים תלויין במנהג, נשי דנהיגי דלא למעבד עובדא באפוקי שבתא אינו מנהג, עד דתתפני סדרא מנהג, בתרי וחמשה אינו מנהג, עד דתתפני תעניתא מנהג, בערבתא אינו מנהג, במנחתא ולעיל מנהג, ביומא דירחא מנהג.

ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו -
(ברמז קצ"ה),

אמר ר' סימון:
ראה מה כתיב: כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה. ושכנתי כתיב, אע"פ שחרב ביהמ"ק ונעשה שדה, אעפ"כ שכינתי שם.

אמר ר' ינאי:
מלך בשר ודם כשנכנס בטרקלין אינו יודע מה בקיטון והקב"ה אינו כן, ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו צופה ומביט לכל באי עולם ואין העין שולטת בו. זה אחד מהדברים שכסא של מטן מכוון שכנגד כסא של מעלן, וכן הוא אומר: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך, וכן הוא אומר: בנה בניתי בית זבול לך וגו'.

עיניו יחזו עפעפיו יבחנו -
ולמי בוחן?
לצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן זה אברהם, שנאמר: והאלהים נסה את אברהם.

דבר אחר:
זה נח, שנאמר: כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.

ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו-
אמר רבי יוחנן:
היוצר הזה כשבודק את כבשנו אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק להקיש עליו עד שישברנו והוא בודק קנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקב"ה בודק את הרשעים שאינן יכולים לעמוד, שנאמר: והרשעים כים נגרש.
את מי בודק?
הצדיקים, שנאמר: והאלהים נסה את אברהם.

אמר רבי יוסי בר חנינא:
הפשתני הזה בשעה שיודע שפשתנו יפה, כל זמן שכותשה היא משבחת וכל שהוא מקיש עליה היא משתמנת, בשעה שיודע שפשתנו רעה, אינו מספיק להקיש עליה אחת עד שפוקעת, כך אין הקב"ה בוחן את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.

ימטר על רשעים פחים -
גומרן ומצדן, גומרן כמה דאת אמר: פחם לגחלים ועצים לאש.
ומצדן כמה דאת אמר: כמהר צפור אל פח.

אש וגפרית -
אמר רבי יודן:
בשעה שאדם מריח גפרית נפשו קצה.
למה?
שיודעת שבה עתידין לידון, שנאמר: ברוח קדים אפיצם.

מנת כוסם -
רבי שמואל בר נחמני אמר:
כפייליפוטירין לאחר המרחץ.

אמר רבי יודן:
אין דבר רע יורד מלמעלה, אלא הוריד מטר ונעשה גפרית.
התיבון, והכתיב: אש וברד שלג וקיטור?!
א"ל: רוח סערה עושה דברו, היא מילתא דר' שמעון בן לקיש פליגא.
דאמר ר' שמעון בן לקיש:
יפתח ה' לך את אוצרו הטוב מכאן דאיכא אוצרות אחרים.

ומנת כוסם -
היתה המנה מתוקנת עד שלא נברא העולם.

ימטר על רשעים פחים -
וכתיב: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים,

אמר רבי ברכיה:
לאחר שהיה עומד אצל הכבשן של נחתום, בא בנו ורדה את הפת ונתן לו.
באת שפחתו רדה גחלים ונתן לה, לשניהם רדה מן התנור.

ה' מנת כוסם -
(ברמז ש"ז):

כי צדיק ה' צדקות אהב, -
רבי תנחום בשם רבי סימון ר' מנחם בשם ר"א ברבי יוסי:
אין לך אדם אוהב בן אומנותו והחכם אוהב בן אומנותו, כגון: רבי חייא לר' אושעיא ור' אושעיא לרבי חייא והקב"ה אוהב בן אומנותו, שנאמר: כי צדיק ה' צדקות אהב, זה נח, שנאמר: בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק:

ישר יחזו פנימו -
שבע כתות הן (ברמז נ"ו).
ואי זה כת המעולה שבהם שמקבלים פני שכינה,?
זו כת ישרים, שנאמר: ישר יחזו פנימו, והיא יושבת לפני המלך ורואה פני המלך, דכתיב: ישבו ישרים את פניך.
וכת שניה - אשרי יושבי ביתך.
שלישית - מי יעלה בהר ה',
רביעית - אשרי תבחר ותקרב.
חמישית - ה' מי יגור באהלך.
ששית - מי ישכון בהר קדשך.
שביעית - מי יקום במקום קדשו.
לכל כת וכת מדור בפני עצמו בגן עדן, וכנגדן שבע כתות בגיהינום ובתי דירות לרשעים, ואלו הן:
שאול,
ואבדון,
וגיהינום,
דומה,
וצלמות,
וארץ תחתית,
וארץ נשיה,
הרי שבעה בתי דירות לכל כת וכת לפי מעשיו.