ילקוט שמעוני, תהלים פרק קיב


סימן תתעא
הללויה אשרי איש ירא את ה' -
זה שאמר הכתוב: שקר החן והבל היופי אין (מתבקש) [מתקבל] לפני הקב"ה לא עושר ולא יופי, ומהו (מבקש) [מתקבל]?
יראת חטא, שנאמר: אשה יראת ה' היא תתהלל.

כל מה שעשה אברהם לפני הקב"ה לא נתהלל, ובמה נתהלל?
שהיה ירא לפני הקב"ה, שנאמר: כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה.
וכן הוא אומר: כי אם בזאת יתהלל המתהלל מי שעשה את התורה מאל"ף ועד תי"ו, ואין זאת אלא תורה, שנאמר: וזאת התורה אשר שם משה.
ואברהם עשה את התורה מאל"ף ועד תי"ו, שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' לפיכך נאמר עליו, המזמור של מעלה מאל"ף ועד תי"ו, ואף המזמור הזה של אשרי מאל"ף ועד תי"ו [כנגד אברהם ושרה], אשה יראת ה' היא תתהלל שניהם עשו את התורה מאל"ף ועד תי"ו.

אשרי איש ירא את ה' -
ולמה אשריו?
שלא עשה את המצות באנגריא אלא בשמחה.

במצותיו חפץ מאד -
א"ל הקב"ה: לך לך מארצך וממולדתך לא עשה באנגריא, אלא מיד ויקח אברם את שרי אשתו.
אמר ליה הקב"ה: המול ימול ולא עכב אלא בעצם היום הזה נמול אברהם.
אמר ליה: קח נא את בנך לא עשה באנגריא, אלא מיד וישכם אברהם בבקר הוי: במצותיו חפץ מאד.

גבור בארץ יהיה זרעו -
זה יצחק: כי ביצחק יקרא לך זרע,
ומה גבורתו? ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, אין זה גבור שעשה לעקרה שתלד?!

דבר אחר:
גבור בארץ יהיה זרעו -
זה יעקב, שנאמר: ועתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי,
ומה היה גבורתו?
שנטל את המלאך ורפסו לארץ, שנאמר: וישר אל מלאך ויוכל,

דור ישרים יבורך -
ואיזה דור ישרים?
כל אלה שבטי ישראל שנים עשר.

דבר אחר:
אשרי איש ירא את ה' -
אשרי איש ולא אשרי אשה?
אמר רב עמרם אמר רב:
אשרי מי שהוא עשה תשובה כשהוא איש.

ר' יהושע בן לוי אמר:
אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא איש.

במצותיו חפץ מאד -
אמר ר' אלעזר:
במצותיו -
ולא בשכר מצותיו.
והיינו דתנן: אנטיגנוס איש סוכו היה אומר:
אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס.

הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד -
רב הונא ורב חסדא
חד אמר:

זה הלמד תורה ומלמדה.

וחד אמר:
זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים.

טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט -
דרש רב עוירא, זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין א"ל משמיה דרב אסי:
מאי דכתיב טוב איש חונן ומלוה?
לעולם ישתה ויאכל אדם פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, מפני שהם תלוין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

משמועה רעה לא יירא -
זה אברהם, שנאמר: כי ידעתי כי ירא אלהים אתה,

נכון לבו בטוח בה' -
שנאמר: ומצאת את לבבו נאמן לפניך.

סמוך לבו לא יירא -
שנאמר: אל תירא אברם אנכי מגן לך.

עד אשר יראה בצריו -
שנאמר: ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם.

אמר רבא:
האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש ומסיפיה לרישיה מדריש, מרישיה לסיפיה מדריש.
מאי טעמא משמועה רעה לא יירא?
משום דנכון לבו בטוח בה',

ומסיפיה לרישיה מדריש מאי טעמא בטוח בה'?
משום דמשמועה רעה לא יירא.
מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, אמר: מובטח אני שאין זה בביתי, עליו הכתוב אומר: משמועה רעה לא יירא.

פזר נתן לאביונים -
אמר ר' אבהו:
שאלו את שלמה עד היכן כחה של צדקה?
אמר ליה: צאו וראו מה פרש דוד אבא: פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד.

רבא אמר מהכא:
והוא מרומים ישכון,
מאי טעמא? משום דלחמו נתן מימיו נאמנים.

רשע יראה וכעס שניו יחרוק -
זה בלק, שראה מה עשו לסיחון ועוג ושלח לבלעם לקללם.

תאות רשעים תאבד -
בלק ובלעם שאבדה תאותם.


הפרק הבא    הפרק הקודם