שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל -
על גבי חרשו חורשים (כתוב ביחזקאל ברמז שנ"ד):

ה' צדיק קצץ עבות רשעים.
משל למה הדבר דומה?
לבעל הבית שהיה לו פרה חורשת והשאילה לאחר להיות חורש בה, והיה לאותו האיש עשרה בנים, זה בא חורש וישב לו וזה בא וחורש וישב לו, עד שנתיגעה הפרה ורבצו לה.
נכנסו כל הפרות ואותה הפרה לא נכנסה, לא הספיק בעל הפרה לקבל פיוס מאותו האיש, אלא מיד בא שבר את העול וקצץ את הסמלונים.
כך הם ישראל בעוה"ז, זה השלטון בא ומשעבד והולך לו כו' והמענה ארוכה, שנאמר: על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם, למחר כשיגיע הקץ אין הקב"ה אומר לעובדי אלילים כך וכך עשיתם לבני, אלא מיד בא ומשבר את העולם ומקצץ את הסמלונים, שנאמר: ואשבור מוטות עולכם.
וכן הוא אומר: ה' צדיק קצץ עבות רשעים.

רבי חנינא בר פפא ור' שמואל בר נחמני עברו על חד חרשן בשביעית,
אמר ליה ר' שמואל בר נחמני:
איישר.

א"ל ר' חנינא בר פפא:
ולא כן אולפן רבי: ולא אמרו העוברים אלו עבודת אלילים, שהם עוברים מן העולם לא אמרו לישראל: ברכת ה' אליכם.
וישראל אומרים: ברכנו אתכם בשם ה'.
וישראל אומרים להם: לא דייכם מכל הטובות הבאות עליכם בזכותנו, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הפיסים וזמיות וגולגליות וארנוניות, סוף סוף שאתם פורעים, כמה דאת אמר: תחת הנחשת אביא זהב וגו'.