שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו -
(כתוב ביהושע ברמז כ' וברמז כ"ד וברמז תקצ"א וברמז תשצ"א).

אם אתן שנת לעיני -
(כתוב בשמואל ברמז קמ"ה):

אם ישמרו בניך בריתי -
שלשה דברים נתנו על תנאי:
ארץ ישראל,
ובית המקדש,
ומלכות בית דוד,
חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן, שלא נתנו על תנאי.

ארץ ישראל מנין?
שנאמר: השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו'.

בית המקדש מנין?
שנאמר: הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחוקותי, ואם לאו - והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום ושרק.

מלכות בית דוד מנין?
שנאמר: אם ישמרו בניך בריתי
ונאמר: ופקדתי בשבט פשעם.

ומנין לספר תורה שלא נתן על תנאי?
שנאמר: תורה צוה לנו משה מורשה.

ומנין לבריתו של אהרן שלא נתן על תנאי?
שנאמר: ברית מלח עולם.
ואומר: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם.

זאת מנוחתי עדי עד -
תנו רבנן:
כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואת הנחלה.
מנוחה - זו שילה.

ואמאי קרי לה מנוחה?
דנחו מכבוש.

נחלה - זו ירושלים
וכן הוא אומר: היתה לי נחלתי כאריה ביער.
ואומר: העיט צבוע נחלתי לי דברי ר' יהודה.

ר' שמעון אומר:
מנוחה - זו ירושלים.
וכן הוא אומר: זאת מנוחתי עדי עד.
ואומר: כי בחר ה' בציון אוה למושב לו.
ואמאי קרי לה מנוחה?
על שם: מנוחת הארון.

נחלה - זו שילה, דכתיב: ויחלק להם יהושע ויפול להם הגורל בשילה.

רבי שמעון אומר:
זה וזה שילה.

ר' שמעון בן יוחאי אומר:
זה וזה ירושלים.

כי בחר ה' בציון -
עד שלא נבחרה ירושלים היתה א"י כשרה למזבחות, משנבחרה ירשלים יצאת ארץ ישראל, שנאמר: השמר לך פן תעלה עולותיך וגו'.

עד שלא נבחרה בית עולמים, היתה ירושלים ראויה לשכינה, משנבחרה יצאת ירושלים, שנאמר: כי בחר ה' בציון.
ואומר: זאת מנוחתי עדי עד.

עד שלא נבחר אהרן, היו כל ישראל ראויים לכהונה, משנבחר אהרן יצאו ישראל, שנאמר: ברית מלח עולם היא.
ואומר: והיתה לו ולזרעו אחריו.

עד שלא נבחר דוד, היו כל ישראל ראויים למלכות, משנבחר דוד יצאו כל ישראל, שנאמר: הלא לכם לדעת כי ה' וגו' נתן ממלכה לדויד.,

עד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדברות (כתוב ביחזקאל ברמז של"ה):