ילקוט שמעוני, תהלים               פרק קלג
	
שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו -
שנו רבותינו: 
כמין שני טפי מרגליות היו תלויין לאהרן בזקנו. 
אמר ר' פפא תנא: 
כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקרי זקנו, ועל דבר זה דאג משה. 
אמר: 
שמא מעלתי בשמן המשחה? 
יצאה בת קול ואמרה: 
כטל חרמון. 
מה טל אין בו מעילה, אף שמן המשחה אין בו מעילה. 
ועדין היה אהרן דואג, 
שמא משה לא מעל ואני מעלתי? 
יצאה בת קול ואמרה: 
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. 
מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת (כתוב בשמואל ברמז קכ"ח וברמז שצ"ב): 
כטל חרמון שיורד על הררי ציון -
כל פעולות ונחמות טובות מציון.