ילקוט שמעוני, תהלים פרק קלג
שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו -
שנו רבותינו:
כמין שני טפי מרגליות היו תלויין לאהרן בזקנו.
אמר ר' פפא תנא:
כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקרי זקנו, ועל דבר זה דאג משה.
אמר:
שמא מעלתי בשמן המשחה?
יצאה בת קול ואמרה:
כטל חרמון.
מה טל אין בו מעילה, אף שמן המשחה אין בו מעילה.
ועדין היה אהרן דואג,
שמא משה לא מעל ואני מעלתי?
יצאה בת קול ואמרה:
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת (כתוב בשמואל ברמז קכ"ח וברמז שצ"ב):
כטל חרמון שיורד על הררי ציון -
כל פעולות ונחמות טובות מציון.