ילקוט שמעוני, תהלים פרק קמ
למנצח מזמור לדוד חלצני ה' וגו' סכותה לראשי ביום נשק -
אמר ר' יוסי בר בון:
ביום נשק -
(שקציר) [שהקיץ] נושק את החורף.
דבר אחר:
ביום נשק -
זה נשקו של גוג.
דבר אחר:
באותו יום שישקו שני עולמות זה לזה, העולם הזה יוצא והעולם הבא נכנס, ואומר:
וסוכה תהיה לצל יומם מחורב.
אל תתן ה' מאויי רשע -
(כתבו ברמז קכ"ו ובפסוק ויגש הפלשתי).
אמר ר' יצחק:
אמר יעקב לפני הקב"ה: רבש"ע, אל תתן לעשו הרשע תאות לבו.
זממו אל תפק ירומו סלה -
זה גרממיא של אדם, שאלמלי הם יוצאים מחריבים כל העולם כלו,
דאמר ר' אחא בר חנינא:
תלת מאה מלכי קטרי תאנא איכא בגרממיא של אדם, ותלת מאה ושתין וחמש מרזבני איכא ברומי, וכל יומא נפקי הני לאנפי הני והני לאנפי הני, וקטלי חד מהני להני וחד מהני להני ומטרדי לאוקומי מלכא.
ראש מסבי עמל שפתימו יכסמו -
אלו ראשי סנהדרין, שהם יגעים בתורה כל מה שמוציאין מפיהם הם אוכלין.
דבר אחר:
אלו עובדי אלילים, שהם משכימים ומעריבים ונוטלים עצה על ישראל, ונותנים עיניהם על ממונם.
איש לשון בל יכון בארץ -
אמר ר' לוי:
לעתיד לבוא נוטל הקב"ה את עובדי אלילים ומוסרם לגיהינום, ואומר להם:
למה הייתם קונסים את בני?
והם אומרים: מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע, והקב"ה נוטל את אלו ואלו ומורידן לגיהינום.
דבר אחר:
איש לשון-
זה הנחש, שאמר לשון הרע על בוראו.
בל יכון בארץ -
על גחונך תלך.
איש חמס רע יצודנו למדחפות -
למדחפה אין כתיב כאן אלא למדחפות, אדם נתקלל וחוה נתקללה ונחש נתקלל.
וכן הוא אומר:
איש תהפוכות ישלח מדון - זה הנחש שהפך דברים על בוראו.
ונרגן - שרגן דברים על בוראו.
לא מות תמותון.
מפריד אלוף - שהפריד אלופו של עולם ומיד נתקלל.
אך צדיקים יודו לשמך -
זה אחד משבע כתות בגן עדן (כתוב ברמז תרנ"ו):