תהלה לדוד 0-
אמר ר' אלעזר בר אבינא:
כל האומר תהלה לדוד בכל יום - מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
מאי טעמא?
אלימא משום דאתיא באל"ף בי"ת ונימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפי, אלא משום דאית ביה: פותח את ידך, ונימא הלל הגדול דמצראה, דכתיב ביה: נותן לחם לכל בשר, אלא משום דאית בה תרי.

מפני מה לא נאמר נון באשרי?
אמר ר' יוחנן:
משום שיש בו מפלתן של שונאיהם של ישראל, דכתיב: נפלה לא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל.

במערבא מתרצי לה הכי, נפלה ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל.

אמר רב נחמן בר יצחק:
אעפ"כ חזר דוד וסמכו ברוח הקדש, סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים.

ארוממך אלוהי המלך -
(ברמז תרס"ח).

טוב ה' לכל -
וכתיב: טוב ה' לקויו (כתוב ברמז תת"ח).

ורחמיו על כל מעשיו -
אמר ר' שמואל בר נחמני:
על כל שהוא מדותיו מרחם.

ר' יהושע דסכנין בש"ר לוי:
טוב ה' לכל –
ומרחמיו הוא נותן לכל הבריות.

ר' תנחומא אמר ר' אבא ור' אבוי בש"ר אחא:
למחר שנת בצורת באה והבריות מרחמין אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליהם רחמים.

ביומוי דר' תנחום הוו צריכין ישראל למטרא, אתון לגביה.
א"ל רבי: גזור תעניתא, וגזר תעניתא,
ויומא קדמאי, יום תניין, יום תליתאי, ולא אתא מטרא, עאל ודרש להון.
א"ל: בני התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מרחם עליכם, וכשהם מחלקים צדקה לעניים, ראו איש נותן מעות לגרושתו.
אתון לגביה, א"ל: רבי את יתיב הכא והכא עבידתא.
א"ל מהו כן?
א"ל: ראינו איש נותן מעות לגרושתו.
שלח בתריה ואייתיה לנו ציבורא.
א"ל: מה היא לך זו?
א"ל: גרושתי היא.
אמר לו: מפני מה נתת לה מעות?
אמר לו: ראיתי אותה בצרה גדולה ונתמלאתי עליה רחמים.
הגביה ר' תנחומא פניו למעלה ואמר: רבון העולמים, ומה אם זה שאין לזו עליו מזונות, ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים, אתה שכתוב בך: רחום וחנון ואנו בניך בני בחוניך, בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה, שתמלא עלינו רחמים, מיד ירדו גשמים ונתרווח העולם.

ורחמיו על כל מעשיו -
(בפסוק ואל זועם בכל יום).

רבי קביל יסורין ועל ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, כי הא דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה, אזל תלא ליה לרישיה בכנפיה דרבי וקא בכי, כמימר: שזבי.
אמר ליה: זיל, כי לכך נוצרת.
אמרי: הואיל ואינו רחמן נייתי עליה יסורין, ועל ידי מעשה הלכו, היכי דמי?
יומא חד הוה קיימא אמתיה דרבי, וקא כנשא ביתא, הוה שדיא בני כרכושתא וקא כנשא להו, א"ל: שבקינהו, דכתיב: ורחמיו על כל מעשיו, אמרו: הואיל ורחם רחמו בהדיה.

סומך ה' לכל הנופלים -
אלו העקרות שהם נופלות בבתיהן.

וזוקף לכל הכפופים -
כיון שהקב"ה פוקדן בבנים הן נזקפות.
תדע לך, שכן לאה שנואה היתה וכיון שפקדה הקב"ה בבנים נזקפה, הדא הוא דכתיב: וירא ה' כי שנואה לאה.

אמר ר' חייא בר אבא:
שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם.
מדת בשר ודם יש לו אוהב עשיר נדבק בו ונכסף בו, וכיון שרואה שמטה ידו פורש ממנו, ולא עוד, אלא מלעיג עליו.
אבל הקב"ה אינו כן, אם נפל - זוקפו, שנאמר: סומך ה' לכל הנופלים, ולכל העומדים אינו אומר, אבל העומדים הוא מפיל, שנאמר: שם נפלו פועלי און דוחו ולא יכלו קום.

עיני כל אליך ישברו -
ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה: במה אתה סועד?
אמר לו: בתרנגולת פטומה.
אמר ליה: ולא חיישת לדוחקא דציבורא?
אמר לו: אטו מדירהו קא אכילנא?
מדרחמנא קא אכילנא.
דתניא:
עיני כל אליך ישברו וגו' בעתם לא נאמר, אלא בעתו, מלמד שכל אחד ואחד נותן לו הקב"ה כדי פרנסתו בעתו,

אדהכי והכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיה תליסר שנין ואייתיאת להי תרנגולת פטומה ויין ישן.
אמר (ליה): מאי דקמא?
אמר לו: נעניתי לך קום אכול.

פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון -
בימי ר' שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא.
אמרי: הייכי נעביד?
אתרי לא ניבעי רחמי, ניבעי רחמי אמותנא וכפנא נסבול,

א"ל ר' שמואל בר נחמני:
ניבעי רחמי אכפנא, דאי יהיב קוב"ה שובעא, לחיי יהיב, דכתיב: פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון.

ומנא לן דלא בעינן רחמי אתרי?
דכתיב: ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת.
במערבא אמרי: ורחמי למבעי על רזא דנא.

ומשביע לכל חי רצון -
(ברמז תתרמ"ט):

צדיק ה' בכל דרכיו -
רב הונא רמי:
כתיב: צדיק ה' בכל דרכיו.
וכתיב: וחסיד בכל מעשיו, בתחלה צדיק ולבסוף חסיד.

קרוב ה' לכל קוראיו -
וכתיב: למה ה' תעמדו ברחוק (כתוב ברמז)

רצון יראיו יעשה -
כגון ר' חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל ובא חברבר והכישו ולא הפסיק תפלתו, הלכו ומצאו אותו חברבר מת מוטל ע"פ חורו.
אמר ליה רבי: לא הרגשת?
אמר להם: יבא עלי מתוך שהיה לבי מכוון בתפלה אם הרגשתי,

אמר ר' יצחק בר' אלעזר:
ברא לו הקב"ה מעין תחת כפות רגליו.